אגרון
|
 |
זהו סיפורה האמיתי של משפחת זייתון, שנקלעה לתוך הכאוס - הפיזי והחברתי - של הוריקן קתרינה. עבדול רחמן זייתון נולד בסוריה. אגרס משלב בספר אירועים מתולדות משפחתו של זייתון, שמפריכים את הדעה הקדומה שכל מהגר נושא עמו איזשהו עבר אומלל שממנו הוא בורח. זייתון נמשך מילדותו לים, ולאחר שנים כימאי החליט להתיישב בניו אורלינס ולהקים משפחה.
המשך... |
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
 |
'כלה' משלב סיפור עלילה דוקומנטרי מרתק ורומן פסיכולוגי רגיש, שבמרכזו עומדים היחסים רוויי הרגש והגעגועים בין בת לאמה האבודה.
במשך חמש שנים רדפה אורה אחרי רסיסי היזכרות לפני שזיכרונם של הזוכרים יימוג והמסמכים ידהו. אורה יוצאת למסע מטלטל בעקבות אמה היפה והמסתורית שמתה בדמי ימיה. פיסת קרטון צהובה שהתגלתה במקרה בצפת, מוליכה אותה לשרשרת של גילויים מפתיעים.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
ויירה גראן היתה כוכבת בגטו ורשה. הזמרת שכונתה לימים "אדית פיאף הפולנייה" ונולדה בשם ויירה גרינברג, היתה בעלת יופי מהמם, קול חם ועמוק ונוכחות בימתית מרשימה. כשגברה סכנת החיים בגטו היא נישאה, נמלטה לכפר והניחה מאחריה את אמה ואחיותיה. היא נשארה בחיים. נשאר בחיים גם המלווה המוזיקלי שלה ולדיסלב שפילמן, "הפסנתרן", גיבור מסרטו המפורסם של רומן פולנסקי. לשפילמן סלחו ניצולי הגטו - לה לא.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
 |
הסרט על וולך הוא מסע קולנועי אל עולמה של משוררת מיתית, פורצת גבולות. בראיון עם ישורון מדברת וולך על השיגעון, על הסמים, על אלוהים ועל הכתיבה. מלבד קולה של וולך קיים קדר ראיונות עם ישורון, מאיר ויזלטיר ועוד דמויות מרכזיות בחייה. הוא עשה שימוש בקטעי ארכיון, בשירה של וולך ובקטעי אנימציה שמתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות של המשוררת.
המשך... |
> סרטי תעודה
|
 |
קורות חייו של מרדכי מורלה בר-און הם תמונה ועדות להיסטוריה של ארץ ישראל ומדינת ישראל במשך שלושה דורות. הוא נולד ב-1928 במושבה ראשון לציון להורים שעלו לארץ מגרמניה ב-1924. אמו היתה קתולית, וכשניצת הרומן בינה לבין אביו היא "עברה הליכי גיור כדת וכדין". היא שינתה את שמה מסופיה ליהודית, ולמדה "את כל המצוות שאשה יהודייה כשרה חייבת לדעת ולקיים".
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
מותו של בנימין הוא סוף אחד מני רבים בעלילת הגסיסה של יהדות אירופה בעת החדשה, או ב"רקוויאם הגרמני", כשם ספרו של עמוס אילון מ‑2004 (הוצאת דביר). כיצד השתלב ולטר בנימין באקלים היהודי-גרמני במחצית הראשונה של המאה ה-20 ואיך נבדל מכמה מעמיתיו לתסיסה האינטלקטואלית ברפובליקת ויימאר. מאמר מעניין של עדי ערמון במסגרת פרוייקט ולטר בנימין בעיתון"הארץ".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בהיסטוריה
|
 |
הלילה שבין 25 ל‑26 בספטמבר 1940 היה האחרון בחייו של ולטר בנימין. מיואש, תשוש, קודר הוא בלע את גלולות המורפיום שלקח עמו למסע בריחה מאוחר מדי מצרפת הכבושה לספרד גלולות בכמות מספיקה בשביל "להרוג סוס", כפי שאמר לסופר ארתור קסטלר וצלל לחוף המבטחים שלא הצליח למצוא בעולם הזה. אולי היה זה הייאוש מראש שחתם את גורלו. כתבה מרתקת של נועה לימונה בעיתון "הארץ" .
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|