 |
עד גיל 4 היתה ליהן יתומה, אז אומצה ע"י זוג ישראלי. בגיל 13 ברחה מהבית. במשך שנתיים מלווה אותה הבמאית באינטימיות, ומביאה סיפור על ילדת רחוב שמחפשת את הדרך למעלה. בימוי: שירלי ברקוביץ'. ישראל,2009. בחיים של ליהן עם הוריה החדשים לא היה אפילו רגע אחד של חסד. היא גדלה כילדה שברירית ומפוחדת בצל אם מתעללת. בגיל-14 ברחה משם. מהר מאוד מצאה את עצמה ברחוב. לבדה בעולם.
המשך... |
|
> סרטי תעודה
|
 |
ביום קיץ אחד ב-1937 נפרד הקומיסר הצעיר בוריס ביביקוב משתי בנותיו בנשיקה ומיהר למכונית השרד השחורה שחיכתה לו בחוץ. מאז משפחתו לא ראתה אותו עוד. חבר המפלגה המסור, שנעצר בידי המשטרה החשאית של סטלין, הודה בסדרת פשעים מופרכים נגד המהפכה. אשתו, שהוכרזה כ"אויבת העם" מכוח קרבתה אליו, נשלחה לגולאג והשאירה את לודמילה ואת לנינה הקטנות לבדן בעולם קר ועוין.
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
 |
אדיר כוכב (33) שנולד בחולון וגדל כיום בבת ים רואה את העיוורון אחרת - כעובדה, לא כמגבלה. הוא למד במסגרות חינוך רגילות, סיים שני תארים, מתפרנס כעובד סוציאלי במגזר הפרטי ונשוי לפאני, שרואה הכל. "את בתי יעלי אני רואה בדרכי שלי". חוץ מזה הוא אומר, "כוכב אדיר זה שם מחייב". מתבונן מן הצד לא יכול לדעת. אדיר כוכב נולד עם מחלה גנטית RP, מחלה ניוונית של הרשתית.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
 |
מבחר מתוך כשמונה מאות עדויות קצרות ומרגשות של ילדים מוסתרים בצרפת במלחמת העולם השנייה. בשנת 2002 נעתרו ילדי הדממה שבגרו, לקריאתו הנרגשת של בית השידור הממלכתי הצרפתי לתעד את זיכרונותיהם מאותם ימים, כדי שדבר לא יימחה מדפי ההיסטוריה. ב-1939 היו בצרפת כשבעים ושניים אלף ילדים יהודים. ב-1945, לאחר שחרור צרפת מהכיבוש הגרמני נותרו כשישים אלף מהם בחיים.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
אלי פישר, נשיא תשלובת ד"ר פישר, מספר שכבר מילדות רצה להיות רופא כי ראה את הניצול הנורא של אבא שלו על ידי כל מיני פקידים. "מה שעניין אותי היה לפתח תרופות", הוא אומר. אמו היתה מתרימה לקרן הקיימת והולכת לכל החברות הגדולות כדי לאסוף כסף. אביו,לעומתה היה יקה, קפדן. כל חייו היה רופא בקופת חולים בשכונת שפירא בדרום תל אביב, וכל מה שאמרו לו הוא עשה.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
הצורך לתעד את מה שהיה "למען ידעו דור אחרון" עולה מבין דפי היומן המקיף של יעקב פוזננסקי שנכתב בין השנים 1945-1941. פוזננסקי, אגרונום בהכשרתו שהיה כלוא בגטו לודג´ עם אשתו ובתו, רשם יום יום כמעט את המתרחש. פוזננסקי מתאר בלשון עבודתית את מסכות המזון המצטמצמות והרעב הגובר, את המחלות ואת המוות בגטו הסגור, את ימי האימה בזמן הגירושים ואת המשלוחים.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
בת שלוש הייתה איטה כשהאירה אותה אמה במרתף ואמרה לה לא לבכות, להיות גיבורה. האם חיבקה אותה בחזקה והלכה אל מותה. כעבור שלושה ימים של בדידות ורעב חילץ אותה טדאוש מן המרתף והיה לה לאב. איטה הייתה לאירנה קובילקו, פאני דודתה הייתה לאמה וגם אח נולד לה. איטה לא זכרה עוד את חייה הקודמים, ורק החרדה שיעזבו אותה נשארה בלבה.כשתמה המלחמה עזבו פאני והילדים את טדאוש ועלו לארץ-ישראל.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 