 |
קול השכול הזה בדרך כלל אינו נשמע. קבוצות התמיכה נעות בין האלמנות ליתומים, האחים השכולים, החברות שנפרדו מאהוביהן בטרם עת. הסבים והסבתות לרוב נשכחים. "אין מודעות בציבור לסבים. אנשים לא יודעים שאנחנו בעצם סובלים כפול - גם מאובדן הנכד, וגם מזה שאנחנו רואים את הילדים שלנו דועכים מול עינינו", "הקבוצה הזו למעשה שקופה בקהל הישראלי. היא לא נראית ולא קיבלה את הדגש אף פעם".
המשך... |
> שכול
|
 |
אלכס נלימוב היה בן 14 כששתי אחיותיו, יוליה וילנה, נרצחו בפיגוע בדיסקוטק ליד הדולפינריום בתל אביב. בעשר השנים שחלפו מאז הוא חי כפאנקיסט, חיפש פורקן בחבורות רחוב וניסה להתמודד עם הכאב דרך הרס עצמי ואלכוהול. בראיון מיוחד הוא פותח את הפצעים: השקיות באבו כביר, הבכי שמסרב לצאת והחיים לבד עם אמא. הם עלו לישראל ב-1995. אמו אלה, שהייתה בתהליכי גירושין מאביו, עלתה יחד עם הסבתא ושלושת הילדים.
המשך... |
> שכול
|
 |
אילה כץ מעבירה לנו נקודת מבט של אלמנת צה"ל והפעילויות שצה"ל נוקט בהן על מנת לשמור על קשר איתן. היא מדווחת על נופש של ארבע ימים המשותף רק לאלמנות צה"ל והדאגה של קצינות הנפגעים של החיל. "כל שנה אני מסתכלת עליהן, ומתמלאת השראה. תעצומות הנפש להן הן נדרשות לאורך כל השנה נדמות כמעט בלתי אנושיות. המפגש עם כאב האובדן, עם המצוקות ההולכות עם אלמנות רבות לאורך שנים.
המשך... |
> שכול
|
 |
התמודדות עם מוות היא נושא שמעסיק כל אדם בשלב זה או אחר של חייו, אבל רבים מהאנשים מעדיפים לא לדבר על הנושא או להתעסק איתו בצורה ישירה. "אני לא לגמרי בטוח למה זה קורה, אולי בגלל שזה עניין פרטי מאוד, משהו שנתפס כחולשה אנושית שלא רוצים לחשוף בפומבי, משהו שאין באפשרותינו לתפוס עד הסוף, או שמא זה הפחד הטריוויאלי מהמוות שרבים פשוט מנסים להדחיק.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
בשבוע הבא, לפני 20 שנה, התעורר פול, ואז התקלח, התגלח, התלבש, הכניס למטבח את העיתון שחיכה בחוץ והכין קפה לאשתו הישנה. אחר כך ניגש לחדר העבודה וירה בראשו. בלי הסבר, בלי רמזים קודמים גלויים לעין, בצעד שלעולם לא ייוודע אם היה ספונטני או מתוכנן. "זה השבוע האחרון בחייו. האם הוא יודע זאת? ברגע מסוים, כן", כותבת בתו ג'ואן ויקרשם בפתח ספרה "מפתח לאבא".
המשך... |
> שכול
|
 |
אביה של מחברת הספר "אינדקס ההתאבדות - לעשות סדר במותו של אבי", שתורגם לעברית, ובצדק, כ"מפתח לאבא - מי הוא היה ולמה הוא התאבד", הכריע בבעיה הפילוסופית הזאת, לא בדרך מופשטת, אלא בדרך קיומית. במלים אחרות: הוא התאבד. לא היו שום סימני מצוקה, שום רמזים מקדימים, לא היה שום סיכוי שמישהו יבחין בכוונת האב להתאבד, והוא לא השאיר שום הסבר למעשה.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
סקירה אישית בעקבות מפגש "הארת שוליים" שבו הוקרן הסרט "כנפיים שבורות" בליווי שיחה עם גב' נאוה רבינוביץ-זנד. במרכז הסקירה - התובנה כי למשפחות שכולות שונות יש מאפיינים ומרכיבים משותפים בתגובותן לאובדן, אך דרכי ההתמודדות איתו והדרכים לצמוח ממנו הן ייחודיות לכל אחד ואחת. משפחת אולמן בסרט "כנפיים שבורות" נאבקת לחזור לתפקוד. מאמר פסיכולוגי מענין של רונית שלו.
המשך... |
> שכול
|
|