 |
בעדינות ובאהבה רבה – ובכישרון כתיבה נפלא - מתחקה יוהנה אדוריאן ברומן אהבה אקסקלוסיבית אחר מעשה ההתאבדות המשותף של סבה וסבתה: הוא חלה במחלה קשה, והיא לא רצתה לחיות בלעדיו. על רקע רגעי האופל של ההיסטוריה האירופית במאה העשרים, אדוריאן מפיחה רוח חיים בבני הזוג המקסימים, המיושנים והאלגנטיים. סיפור חיים של ניצולי שואה ממוצא הונגרי שבחרו לחיות בדנמרק.
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
זיכרונות ילדות טובים הם היסודות שעליהם נבנים אנשים מבוגרים בריאים בנפשם. מה הילדים שלנו יזכרו מאיתנו בבגרותם? קרן צוריאל־הררי יצאה למסע בין פסיכולוגים, מורים וחוקרים, כדי להבין מה יוצר אצל ילדינו זיכרונות טובים, שהם הבסיס לבריאות נפשית. היא חזרה עם רשימה מפתיעה בפשטותה, ולכן כל כך חמקמקה. הרשימה הזאת חושפת בבהירות את העקרונות המנחים שיוצרים זיכרונות טובים אצל ילדים.
המשך... |
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
 |
סיפורה של אודט אלינה - ציירת יהודייה קומוניסטית, בת כובענים מפאריס ופעילה נמרצת ברזיסטאנס, שנאסרה ועונתה בידי הגסטאפו, מבלי שמסרה דבר, וסופה שהתענתה בבירקנאו עשרה חודשים. אלינה שרדה כדי לספר. ספרה צנוע-הממדים, "בלי פרחים ובלי כתרים" ובו גם 12 רישומים מאושוויץ, הוא עדות רבת ערך ופנינה ספרותית. הספר מעניק לקוראים מבט נשי-אנושי ייחודי ורב עוצמה על זוועת המחנה.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
סיפור הישרדותו המופלא של ולנטין זנגר, שחי בגלוי כגרמני כדי להסתתר כיהודי בגרמניה של מלחמת העולם השנייה, כשלא פעם החרב איימה להתהפך מעל ראשו.40 פרגמנטים שובֵי־לב של פיסות מהווי חיי היומיום סביב בית מס´ 12 בקייזרהופשטראסה שבפרנקפורט הנאצית - רחוב קצר מכובד ומטופח, שהיו בו מועדון סיף, אגודת סטודנטים, מרתפי יין, מועדון הומוסקסואלים ומספרה אחת, והתגוררו בו ציירים ושחקנים.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
עד שהיא מוציאה את המעיל מהתיק, אסתי הרשקוביץ שופעת שמחת חיים: היא מפטפטת, אוכלת סנדוויץ' וצוחקת. אבל אז היא שולפת מעיל עור אדום קטן, מרופט בשרווליו - ועיניה השחורות מתמלאות דמעות. "זה כל הילדות שלי, כל הדברים שאני לא יכולה להריח, לגעת, לראות, הדבר היחיד שמחבר אותי", היא אומרת. המעיל האדום שימש את אסתי הרשקוביץ כאשר היתה נערה בלבנון ונקלעה למצוקות של מלחמת האזרחים בסוף 1974 .
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
הסיפור המרכזי הוא הסיפור הפרטי של דורה, סיפור של בדידות קשה בתוך חברה קיבוצית שאמורה להיות חברה של יחד (בעלה של דורה היה עסקן של התנועה, וכמעט לא נמצא בבית; בתה היחידה התחנכה בבית הספר האיזורי של משמר העמק, והקשר ביניהן היה בעיקר מכתבים). אבל הסיפור הוא גם סיפור של מרד. יומנה של דורה בדר, ממייסדות קיבוץ מזרע, שבו חשפה את המצוקות שעוררו בה ההוויה הקיבוצית ויחסיה עם בן זוגה.
המשך... |
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
קלוד לנצמן, במאי הסרט "שואה", כתב את סיפור חייו. הקריאה בזיכרונותיו של האיש שאחראי ליצירה הגדולה, החשובה והמשפיעה ביותר על הדיון בתולדות הקולנוע מאז מלחמת העולם השנייה, גורמת לפתוח את ספרו בידיים רועדות מהתרגשות וחגיגיות, ציפייה והערכה. ספרו של לנצמן, שראה אור בצרפת ב-2009 ויצא כעת בישראל, משרטט וחושף את דיוקן החיים שבצלמם נוצר "הסרט התיעודי שואה".
המשך... |
> סרטי תעודה
|
|