 |
שחיקה בעבודה הופכת למגפה של ממש בכל ענפי התעסוקה בעולם כולו. החלטת ארגון הבריאות העולמי להכיר בשחיקה כסינדרום תעסוקתי, סבורים החוקרים, היא צעד ראשון בדרך למהפכה שתחייב מדינות וארגונים לקחת אחריות על העובדים הפגועים שלהם. בינתיים, תחזיקו מעמד."לעובדים הצעירים, מתמחים ברפואה למשל, יש הכי פחות ניסיון ולרוב הם עושים את עיקר העבודה. לכן הם הראשונים לסבול", מסביר ד"ר דרור דולפין...
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
הם מגיעים לעבודה תשושים, כבויים ונעדרי מוטיבציה, ונמצאים כמעט בכל מקום - העובדים השחוקים. מחקר חדש מגלה שבניגוד לדעה הרווחת, הדבר לא נובע משעות עבודה רבות, מעומס ומלחצים - אלא מהיעדר משמעות ועניין. תחושת הערכה וחשיבות יכולה למזער את הנזקים. לדבריה של פרופ' איילה מלאך-פיינס, פסיכולוגית קלינית, דווקא בהיי-טק עובדים שחוקים הם מחזה פחות שכיח.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
הסיכון לשחיקה גבוה יותר דווקא בקרב אידיאליסטים בעלי מוטיווציה גבוהה. אלה מאופיינים בהיותם מכווני מטרה, רגישים, חרדים, בעלי מחויבות ומעורבות, מכורים לעבודה, נגועים הן בהישגיות יתר והן במסירות יתר ומראים נטייה להתלהבות, פתיחות, הזדהות יתר ורצון עז שעבודתם תעניק משמעות לחייהם. גם העובד עצמו יכול לפעול כדי לטפל בשחיקה - למשל, באמצעות הצבת גבולות כלפי מקום העבודה.
המשך... |
> אנשים וארגונים > עבודה ועובדים
|
 |
שנות ה-90 חקר השחיקה התפתח לכיוונים נוספים ביניהם בדיקת המצב ההפכי לשחיקה , היינו המצב החיובי - Job engagement . שלושת מרכיבי ה-Engagement הינם ההפכים הישירים של שלושת מרכיבי השחיקה. השחיקה איננה רק קיומם של רגשות שליליים אלא גם העדרם של רגשות חיוביים. המונח engagement מתייחס יותר למצב רגשי-קוגניטיבי נמשך ונרחב , מאשר למצב רגעי וספציפי.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
יש הרואים את השחיקה בעבודה כמושג פוסט-מודרני- עם השנים הפכה העבודה לסוג של דת בעולם החילוני, ולכן שחיקה שקולה למשבר אמונה. הפסיכולוגית הישראלית פרופ' איילה מלאך-פיינס, שכתבה את הספרים "שחיקה נפשית" ו"שחיקה באהבה ובחיי הנישואין", העניקה לבעיה הגדרה קורעת לב, וסיכמה אותה כ"כישלון במציאת הטעם לקיום". היחס לעובדים השחוקים נע בין הבנה לבין משיכת כתף אדישה - שהרי הם אלה שבחרו בגורלם.
המשך... |
> אנשים וארגונים
|
|