אגרון
|
.JPG) |
מדענים הצליחו לגבש תאוריה המסבירה מדוע האצבעות שלנו מתקמטות לאחר טבילה ארוכה במים - אחיזה טובה יותר."ייתכן שהקמטים המוכרים שנוצרים על האצבעות הרטובות סייעו לבני האדם הראשונים גם בגיחותיהם לתחום הטכנולוגי" אומר טום סמלדרס, נוירוביולוג של האבולוציה מאוניברסיטת ניוקאסל. "העור המחורץ עשוי היה לעזור לאחוז בכלים בתנאי רטיבות, כגון תיקון של כלי ציד בגשם ודיג בעזרת צלצל".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
לפי דעתה של רחל טלשיר הכי קשה להקפיד ללעוס לאט וביסודיות. זה נשמע, לפחות בפעם הראשונה, מגוחך. מה זה להקפיד ללעוס לאט וביסודיות לעומת הפרידה ממנעמי החיים? רבים וטובים גורסים כי עצם הלעיסה האטית והיסודית עשויה לרפא מחלות מעיים וכיב קיבה. לעיסה נכונה לא רק משפרת את העיכול אלא גם מגבירה את זרימת הדם ומחזקת את שרירי הלסת. כאשר לועסים לאט וביסודיות מושגת תחושה שובע.
המשך... |
> אנשים , מזון ותזונה
|
 |
המחקר של פרופסור זאק באוקסיטוצין, הידוע כהורמון שפעולתו חיונית בלידה ובהנקה. אולם לפי מחקריו של זאק, אחד מגדולי המומחים להורמון, יש לו תפקיד נרחב בהרבה: "מולקולת המוסר" שעומדת ביסוד החסד האנושי, האמון, החיבה והאהבה. "דבק חברתי", כך הוא מגדיר אותו, "שמחזיק את החברה יחד". יחס אדיב, כך מתברר, גורם לעלייה ברמת האוקסיטוצין בדמם של אנשים, עלייה שגורמת להם להתנהג בצורה חביבה יותר לזולתם.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מערכות גופנו קשורות בפעילותן זו בזו בקשרים שבקושי ניתנים לזיהוי. איך ניתן לזהות מתוך האינפורמציה הזאת מחלות טרם התפרצותן? התברר שבזמן השינה העמוקה הקשרים בין המערכות שנבדקו דלילים, בעת שנת החלום יש עליה בקשרים, ובשינה הקלה הקשרים מתחזקים ומגיעים לרמה גבוהה אף מזו של שנת החלום. "הדבר הכי בולט הוא שבשינה עמוקה המבנה המתואם בין המערכות קורס.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
האינסולה היא מעין "מערכת תפישה פנימית" (אינטרוספקציה), שקולטת תחושות גופניות כמו קור או כאב, ובהתאם לכך משפיעה על מערכת הרגשות כמו אזורים בקליפת המוח שאחראים לתנועה ולתחושה. "באינסולה מתורגם מידע שמגיע מהגוף, מהמעיים למשל, ומועבר לאזורים שמפקחים על תנועה מודעת. באופן הבסיסי ביותר, אדם שחש רעב נע לקראת מזון". סמוך לאינסולה נמצאים אזורים שבהם מעובדים זיכרונות ורגשות.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
.JPG) |
מחקר שנערך על ידי מאות חוקרים גילה כי ה"זבל" שמצוי בדנ"א ממלא תפקיד חשוב בהתנהגות התאים ועשוי להסביר מדוע אנחנו חולים. בגנום האנושי יש לפחות 4 מיליון גנים המשמשים מתגי הפעלה של גנים אחרים, ומצויים בחלקים של דנ"א שבעבר נחשבו ל"זבל". אולם כעת מתברר שיש להם תפקידים חיוניים בפיקוח על התנהגותם של תאים, איברים ורקמות אחרות. תגלית זו נחשבת לפריצת דרך מדעית ורפואית ראשונה במעלה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
בשנים האחרונות מתברר שגם חיידקים עושים את זה, כלומר, מתים באופן מתוכנן מראש. גם המוות שלהם הוא חלק מהחיים: החיים של חיידקים אחרים. כי כשהיצורים הפשוטים האלה, הכי פשוטים, שחיים לכאורה כל אחד לעצמו, נקלעים לתנאי מצוקה, חלק מהם מתים למען הישרדותם של האחרים. המילה "למען" יכולה להטעות. אל תנסו לדמיין חיידק בחולצה לבנה מדקלם את "במותם ציוו לנו את החיים".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|