 |
בספר זה מובא סיפורו האמיתי של יוסף וסרלאוף, שכונה בפי כל "הנער יוסל'ה". בזמן שהגרמנים הנאצים המרצחים ולצדם עוזריהם הפולנים ימח שמם, עשו כל מאמץ לדכא ולהשמיד את העם היהודי, קיבל על עצמו יוסל'ה לחיות בכל מחיר. הנער יוסל'ה נדרש לאומץ רב. הוא נקרע מחיק משפחתו האוהבת ונאלץ לחמוק פעם אחר פעם מידם של מבקשי רעתו ולהסתדר בכוחות עצמו. הוא ברח מהגטאות, מהמחנות, מהרכבות ומהשומרים.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
 |
עדויות מצמררות של ילדים אשר שהו לאחר אימי השואה בבית הילדים אשר בעיר לובלין, בפולין. הספר בוחן את "צמיחתו", את ארגונו ואת הישגיו של בית הילדים שהוקם במהלך השחרור של חלקים נרחבים מפולין, על ידי הצבא האדום, בתוך מלחמת העולם השנייה בשנת 1944. הספר מציג את הדרכים הספונטניות והמאורגנות שבהן רוכזו במוסד פנימייתי ילדים יהודים שהיו ברובם נטושים מאז ראשית המלחמה.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
 |
גם בתוך הסבך של סיפורים אנושיים קורעי לב שיצרה מלחמת העולם השנייה, הסיפור של כרם ושל אחיו, יצחק ויינברג, ייחודי. לילה לפני האקציה בגטו בקראקוב, כשהיו האחים פעוטות בני ארבע ושלוש, הם הוברחו למקום מסתור. שנות המלחמה עברו עליהם במנוסה ממחבוא אחד לאחר, ממדינה למדינה, חבים את חייהם זה לזה, לכושר הישרדות מעורר השתאות ולנשים שפגשו לאורך הדרך והיו להם לאמהות לזמן מה.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
אחד הסיפורים המרתקים ביותר של ילדים ניצולי שואה הוא סיפורו של פרופסור עמנואל טנאי, כיום פרופסור לפסיכיאטרה בארה"ב. ספר זכרונותיו המדהים הוא סיפור הימלטות של נער בן 15 אשר חלק מנתיב ההימלטות שלו היה במנזר קתולי פולני. יותר משנה הוא היה כומר מתלמד במנזר קתולי כאשר רק ראש המנזר ידע על היותו יהודי (לעמנואל היה מראה ארי). הוא ניצל בדרך מדהימה ע"י הסתתרות בתיבת עוגב הכנסייה.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
ספר זה, של עדת ראייה למלחמת העולם השנייה באירופה, מביא את סיפוריהם של חמישה-עשר ילדים, ניצולי האכזרית במלחמות שידע האדם. ילדים של נאצים ושל יהודים, של אנגלים ושל צ'כים, של לוחמי מחתרת ושל משתפי פעולה- המאפשרים לנו לקחת חלק בנסיונם, במאבק המתמיד להישרדות, בעולם שבו הורים לא יכלו למלא את תפקידם המסורתי כמגינים ומפרנסים. ספר מרתק בהוצאת ספריית הפועלים.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
חלק מניצולי השואה שהיו ילדים בעת השואה שייכים לקבוצה שמוגדרת כסובלת מפוסט טראומה מושהית. אגירת המזון האובססיבית של ניצול השואה היא תגובה מאוחרת לטראומת הרעב מימי מלחמת העולם השנייה. שנה הם חיו, תיפקדו, הקימו משפחות ואפילו שמחו- אבל פתאום, בהגיעם לזיקנה, עולים ומציפים את ניצולי השואה שהיו ילדים בשואה זכרונות קשים. הם נתקפים חרדות, שוקעים בדיכאון.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
 |
מאז עזב את גטו סוקאל במאי 1943 - זמן קצר לפני טיהורו הסופי - התחבא הנער ביערות וזז ממקום למקום. כשידע כי לא יוכל להסתמך על השמש עוד זמן רב כדי לחמם את גופו או את מזונו, חזר אל הציוויליזציה בחיפוש אחר מענה לצרכיו. בעיירה הראשונה מצא בית של אשה שמשפחתו הכירה לפני המלחמה. הוא דפק על דלתה ושאל אם תוכל לתת לו קופסת גפרורים. תשובתה היממה אותו.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
|