|
אגרון
|
 |
מרי קתרין בייטסון היא בתם של מרגרט מיד, כנראה האנתרופולוגית האמריקאית הידועה ביותר, וג'בייטסון, אנתרופולוג, פילוסוף ובלשן. בייטסון הבת היא אנתרופולוגית וחוקרת תרבות שכתבה יותר מעשרה ספרי הגות ומחקר על נושאים מגוונים, בהם איידס, זקנה, והידע האנושי, כמו גם את הביוגרפיה של אמה המפורסמת. בתה של מרגרט מיד, שמחקריה על נערות מתבגרות בסמואה השפיעו על המהפכה המינית של המאה ה-20.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
ד"ר סראב אבורביעה-קווידר היא פורצת דרך. בתם של אם ערבייה שאינה בדואית ואב המוכר כרופא הבדואי הראשון, היא חיה במרחב הישראלי בין החברה הערבית, החברה הבדואית והחברה היהודית. בילדותה נהנתה מכל העולמות אך בבגרותה, ובעיקר כשהגיעה לאוניברסיטה, החלה להבין עד כמה היא מנותקת וזרה בחברה הבדואית, ואף נתונה לביקורת. סקירת ביקורת שנכתב ע"י ד"ר דורית אלדר-אבידן.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
היא בת 34, אמא לשישה ודוקטור לפסיכולוגיה. כיצד הצליחה ד"ר סארה אבו כף להגיע עד הרווארד מיישוב קטן בפזורה הבדווית שעדיין לא חובר לחשמל ולמערכת הביוב? לא המסורת הבדווית היא שמונעת השכלה והתקדמות - הבעיה היא שאין תשתיות", היא אומרת, ומבטיחה לחזור לכפר לאחר לימודי הפוסט-דוקטורט בבוסטון. גם כיום לאוכלוסייה הערבית והבדווית בדרום אין ממש כתובת לפנות אליה.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים
|
 |
מבעד לכסות האור" שכתבה אסתר כהן-כרמל, הוא סיפור על מציאת גאולה ונחמה באמצעות טיפול נפשי ובעיקר באמצעות הכתיבה, ולפנינו הישג תרפויטי מובהק. למחברת, כפי שעולה מספר אוטוביוגרפי זה, סיפור חיים מדהים. הוריה הגיעו ממרוקו בגל העלייה השני מארצות המגרב לאחר שנת 1948. אמה היתה בהריון מתקדם עם בואה ארצה, והמחברת כבר נולדה בישראל, כבת השלישית במשפחה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בספרות
|
 |
מה דחף נשים דרוזיות בחברה פטריארכלית לשנות את אורח חייהן ולעצב להן עתיד שונה מזה של חברותיהן? מה גרם להן לפרוץ נורמות חברתיות ותרבותיות על אף החשש מחרם? כיצד התמודדו עם הקונפליקט שבין שמירה על החובה החברתית לבין מימוש רצונן האישי? מה היה המחיר ששילמו על בחירותיהן? ספר חדש: פוסעות על חבל דק - נעמי וינר-לוי. סיפורי חיים של נשים דרוזיות פורצות דרך. הוצאת מודן, 2011.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
"אפריל שבור" הוא סיפור פשוט שמהפנט במורכבותו הפילוסופית. גאולת הדם, הגיבורה המרכזית של העלילה, היא נורמה ערכית עתיקת יומין שנפוצה בתולדות העמים הקדומים ותופסת מקום חשוב במסורות שבטיות, בעיקר באזור הים התיכון. איסמעיל קאדרה, שמיקד את מבטנו בגאולת הדם שרווחה, ועודנה רווחת, באזורי הרמות הצפוניות השוממות של ארצו,אלבניה, היטיב להמחיש את התפקידים הקוטביים שמנהג מחריד זה ממלא בחיי בני עמו ההרריים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בספרות
|
 |
ב"אפריל שבור" מלמד איסמעיל קאדרה את הקורא הנבער על תרבותה ומסורותיה של אלבניה הפראית והנידחת שבארצות אירופה בצורת סיפור רווי-מתח ורווי יופי. הקנון באלבניה (כולל מנהגי גאולת הדם) הוא קובץ חוקים נוקשה מימי הביניים שקבע את סדר החיים באלבניה עד לשנות השלושים של המאה העשרים ואולי גם לאחר מכן. אין לו קשר לדתות המקומיות, הוא אולי עתיק מהן, ועתיק מן הזמן שהועלה בו על הכתב.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בספרות
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 