אגרון
|
 |
ספרו של פרופסור יוסף נוימן החיים ותודעת החיים מאורגן סביב כמה צירים: מדע ואמונה, אקראיות לעומת קדמה, גוף ונפש, מוסריות ורוע. המוקד לכל אלה הוא תיאוריה מדעית שחגגה זה לא כבר 150 שנה לפרסומה: תורת דארווין. התיאור הדארוויני, אשר מעניק להיווצרות האדם מקום שווה בין שאר היצורים, לצד היתוש וההיביסקוס - מדוע הוא מקומם כל כך, עד אשר חוקרים רבים מסרבים לאמץ אותו?
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
אלפרד אדלר הוא תלמידו ומתנגדו של פרויד ומייסד הפסיכולוגיה האינדיווידואלית. בספר טוען אדלר שמשמעות בחיים נמדדת מול האתגרים בחברה בעבודה ובאהבה, עם זאת רק שיתוף פעולה עם הקהילה יכול לעזור להתגבר על חסרונות היחיד. לפי אדלר, קיים רק מדד אחד למדוד בו את ערכנו כאדם: התמודדותנו עם האתגרים שהחיים מציבים בפנינו בשלושה תחומים מרכזיים: החברה, העבודה והאהבה.
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
ארנסט קריס היה חלוץ המחקרים הפסיכואנליטיים באמנות. התיאוריה הרשמית, שפותחה ע"י קריס, טוענת שהאמן דולה את החומר ליצירתו ממעמקי הבלתי מודע באמצעות התהליכים הראשוניים ואחר כך מעבד את החומר הזה באמצעות התהליכים המשניים של האני עד לידי צורתו האמנותית הסופית. קריס טבע את המושג "רגרסיה בשירות האני" מושג שבעצם החזיר לאמן את כבודו שהושפל קודם לכן.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
.JPG) |
ישנן 3 תיאוריות מקובלות של הומור בפסיכואנליזה: תיאורית העליונות – Superiority Theories, תיאורית השחרור וההקלה – Release and Relief Theories תיאורית חוסר התאמה – Incongruity Theories תיאורית העליונות – Superiority Theories. המאמר מסביר את התפתחותן של כל אחת מתיאוריות אלו להבנת התהליכים הקוגנטיביים של ההומור ותפקודיו.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
אחרי ההצלחה העולמית של ספרו "אינטליגנציה רגשית", מסביר דניאל גולמן מהי אינטליגנציה חברתית בעולם שבו הניכור הבין-אישי משתלט על המין האנושי. פרופסור ברוך נבו אינו מבין במה היא שונה מסתם אינטליגנציה.גולמן אינו מציג בספרו שיטה בדוקה למדידת מה שהוא רואה כאינטליגנציה חברתית. מדענים נוהגים לומר שאם מהות כלשהי אינה ניתנת למדידה, ייתכן שהיא אינה קיימת כלל.
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של החוקר ג'ורג סימנס, Knowing Knowledge הזוכה לעניין רב ולהערכה של הקהילה החינוכית בקנדה, ארה"ב ואירופה. הספר סוקר בצורה מעמיקה כיצד התרחבות ערוצי הידע גורמת לשינוי בארגונים ובחברה. השינויים בדינאמיקה של התפשטות הידע אינם בהכרח תבניתיים ואינם זורמים באופן היררכי כמקובל מלמעלה למטה אלא נעים בכמה כיוונים ולעתים רבות מלמעלה למטה.
המשך... |
> אנשים וארגונים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|