אגרון
|
 |
שיטיון (דמנציה) מוגדר בדרך כלל ככשל בזיכרון המתלווה לכשלים קוגניטיביים נוספים, המהווים הידרדרות מהמצב הקודם. המחלה המזוהה ביותר עם שיטיון היא האלצהיימר. זוהי מחלה ניוונית הגורמת תחילה לפגיעה בזיכרון ובהמשך לפגיעה בתפקודים אינטלקטואליים של למידה ושיקול דעת. לאלצהיימר ישנם גורמי סיכון סביבתיים ותורשתיים. המחקרים בתחום זה חושפים את גורמי הסיכון והקשר שלהם לבין התפתחות המחלה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
פרופ' יורם קירש, איש המדעים המדויקים באו"פ, חוקר בימים אלה כיצד אפשר להגביר את האושר באמצעות החלטות נכונות. בהרצאה מאלפת בקמפוס ברעננה, הוא סקר את המחקר האקדמי של האושר. השורה התחתונה היא: יש נטייה מולדת לאושר, אבל הגנטיקה קובעת רק 50%. על היתר אפשר להשפיע. "גילוי הקשר בין האישיות לאושר חולל מהפיכה מחשבתית בכל מה שקשור לאושר."
המשך... |
> אנשים פשוטים > אפשר גם אחרת
|
 |
מחקר חדש מגלה שהשימוש התדיר במחשב משנה את אופן חשיבת האדם. השימוש באינטרנט אינו משנה רק את ההרגלים התקשורתיים, אלא גם את האופן שבו פועל המוח עצמו. כך לפחות טוענים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה במאמר שפירסמו בכתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry. לטענת החוקרים, החיים מול הרשת משפרים את יכולתם של אנשים לקבל החלטות במהירות, ולסנן כמויות גדולות של מידע.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
ד"ר גיל עמית מציג בבלוג שלו מסכת משכנעת למדי של ראיות על תרומת האושר לעבודה. בארה"ב מדדו את אושרם של סטודנטים ב- 1976 ואחר בחנו את שכרם בשנות ה- 90 כלומר כשהיו בסביבות גיל 40. נמצאו שהאנשים המאושרים יותר (כשהיו בני 18) הרוויחו 65000$ לשנה (כשהיו בני 40) לעומת 50000$ בלבד של הפחות מאושרים. אם כן מסתבר שאושר מביא כסף, לא הררי ממון אבל בכל זאת משהו. בפוסט של ד"ר גיל עמית ממצאים נוספים בנושא.
המשך... |
> אנשים וארגונים
|
 |
מחקר שנערך באיכילוב מצא שמתן ריטלין לקשישים משפר את תפקודם הקוגנטיבי ומצמצם משמעותית את הסיכון לנפילות. במחקר, שנערך ביחידה להפרעות תנועה במחלקה הנוירולוגית באיכילוב נבדקו 26 מבוגרים בני 65 עד 90 החיים בקהילה וקיבלו מנה אחת של ריטלין או פלסבו. במחקר נמצא כי לאחר נטילת התרופה, הנבדקים המבוגרים הלכו באופן עקבי ויציב יותר וכן תיפקדו טוב יותר במבדק סטנדרטי שמעריך את רמת הסיכון לנפילה. תוצאות דומות נמצאו גם בקרב חולי פרקינסון.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
החוקרת האריס הבטיחה מתיימרת לתת לקוראים את התשובה לשאלה מהי האינדיווידואליות של האדם. דהיינו, מדוע אין שני בני אדם דומים, או מדוע הם שונים זה מזה. במלים אחרות, היא קיבלה על עצמה להציע תורת אישיות חדשה, המבוססת על ממצאים מדעיים עדכניים. ואכן, עיסוקה הישיר בחידת התאומים כמעט נעלם בסבך הטיעונים והסימוכים שהספר מביא בשאלה העתיקה של תורשה-או-סביבה, גנים-או-טיפוח, ומהי השפעתם עלינו.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
רוב המחקרים מראים שלאנשים חכמים יש מוח גדול יותר, אבל הוא גדול רק בחלקים מסוימים של המוח (יש קורלציה חלשה למדי בין הגודל הכללי של המוח לאינטליגנציה). המוח של איינשטיין למשל היה גדול יותר באונה הפריאטלית (מאחורי העיניים) בשיעור של 15% בהשוואה למוחות של אנשים בעלי תפקוד קוגנטיבי נורמלי. החלק הזה של המוח אחראי בין השאר לחשיבה מתמטית וחזותית. האונות הקדמיות באופן כללי, נוטות להיות גדולות יותר אצל אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|