אגרון
|
 |
לכל המודאגים מהפרעה פוסט טראומטית. מקווה שהנתונים מהמחקר יוכלו להחזיר מעט תקווה.
הרעיון של טראומה קולקטיבית, של כולם, העם, אמיתי ומפחיד. הפחד ממנו לגיטימי. עובד ביננו כמו גל. לצד זה חשוב לזכור: הנתונים והסטטיסטיקות מהמחקר מראות שיש תקווה – ואפילו צמיחה – אחרי טראומה
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
בעקבות הטבח הנורא ביישובי עוטף עזה, בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים והקרבות להצלת התושבים, החלו ניצולות וניצולים, חיילות וחיילים, קרובי משפחה, חברות וחברים להנציח באמצעות קעקועים. תמיר כבירי, שכתב את עבודת התיזה שלו במחלקה לאנתרופולוגיה בחיפה במכוני קעקועים טרם פרוץ המלחמה, מציע ניתוח של תופעה זו בעודה בעינה
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
עבודת התזה של דניאל שבת מאוניברסיטת חיפה מתמקדת בתפיסות תרבותיות וטיפוליות הסובבות ביישנות, ובמקומו של האדם הביישן בחברה הישראלית. דרך מחקר אתנוגרפי בקבוצות עזרה ותמיכה המובלות על ידי מנחים מתנדבים "ביישני עבר" מנתח שבת את השיחים והציפיות החברתיות מהביישן, בחברה בה הטיפוס הישראלי מציג ערכים שונים בתכלית ממנו.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
לשקוע בחדשות או "לברוח" לסדרה קלילה? כדי לענות על כך, בואו נבדוק מה מתרחש במוח שלנו כשאנחנו צופים באחרים סובלים, או כשאנחנו צופים בתוכן מצחיק. סקירת מחקרים מעניינים על ידי רותם מיקה, מכון דוידסון ( מכון וייצמן) סקירת המחקרים התפרסמה ב28 בנובמבר 2023 .
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
גם באירועים קשים מאוד, רוב הנפגעים משתקמים. "אנחנו מדברים על כך שאחרי אירוע טרור, 30% יפתחו תסמיני פוסט טראומה, לעומת כ־20% אחרי תאונת דרכים קשה. אונס זה הרבה יותר. מוקדם מדי לדבר על שיקום עכשיו, וזה אפילו קצת מבלבל, כי אנשים אפילו לא ממש מבינים מה קורה. ייקח עוד זמן עד שנדבר על שיקום..
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
משיפור החיים החברתיים ועד פתיחת הזדמנויות עבודה נוספות, לדוברי שתי שפות ומעלה תמיד היו יתרונות. כעת מחקר חדש מצא שדיבור בשתי שפות מדי יום מגיל צעיר עשוי להגן מפני התפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים. חוקרים בגרמניה קבעו שאנשים דו-לשוניים קיבלו ציון טוב יותר במבחני למידה, זיכרון, שפה ושליטה עצמית מאשר מטופלים שדיברו רק שפה אחת.
המשך... |
> הבריאות שלך
|
 |
במחקר שנערך בנושא גילו כי בזמן שהקפאין נקשר לקולטני האנדנוזין, רמות האנדנוזין בגוף רק הולכות ועולות, כאשר הרכיב ממשיך להצטבר ולחכות לשעת קריאה. כשהקפאין מתפרק ומשתחרר מהקולטנים, האנדנוזין שהצטבר מגיע בסופו של דבר ליעדו, מה שגורם לעייפות מוגברת ועוצמתית הרבה יותר.
מנגנון דומה, דרך אגב, קורה גם בצריכת תרופות וסמים עוצמתיים יותר, כמו ריטלין
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|