|
אגרון
|
 |
במשך ארבע שנים עמל ד"ר תום שגב על הכנת המסמך המרתק, שממנו עולה בעיקר מסקנה אחת: ויזנטל אולי צד גרמנים, אוסטרים, פולנים וליטאים, אבל אויביו הגדולים ביותר היו דווקא יהודים. הם הפריעו לו. במשך 60 שנה, מהיום שבו שוחרר ממחנה הריכוז מאונטהאוזן ועד לרגע פטירתו, ויזנטל חי בשני יקומים מתנגשים. באחד התאווה ללכוד פושעי מלחמה, בשני ניסה בעיקר לתמרן בין עשרות יריבים מרים.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
ספרה של רות קלוגר, נופי זיכרון אינו כרוניקה של אירועים דווקא אלא אנטומיה של זיכרון. התחנות נמצאות כאן: ילדות ונערות בווינה, הגירוש שלה ושל אמה לטרזינשטט, השילוח לאושוויץ והחיים במחנה המשפחות, שעובר בחופשיות מן ההווה אל תחנות העבר וחוזר חלילה, משורטט ביד אמן מרגשת ובו בזמן ישירה ונוקבת, נקי מכל דרמתיות וסנטימנטליות ולמרות זאת ואולי דווקא בשל כך בעל עצמה מטלטלת.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
ספר ביכורים של החוקרת הצעירה שרון גבע (שנכתב על סמך עבודת דוקטורט בהנחייתן של הפרופ' אניטה שפירא והפרופ' חנה נוה), ונושאו הוא האופן שבו התמודדה החברה הישראלית עם השואה מקום המדינה עד סופו של משפט אייכמן באמצעות סיפוריהן של נשים יהודיות בשואה. זהו ספר רב עניין, החושף לפני הקוראים שפע של חומר ממקורות ראשוניים, ובעיקר מעיתונות התקופה במדינת ישראל.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בהיסטוריה
|
 |
לא רבים הם האנשים שגורלם מייצג באופן כה עקבי את גורלו של העם היהודי במאה השנים האחרונות כמו נח קליגר, שבאישיותו ובסיפור חייו הוא עדות מהלכת לניצחונה של הרוח האנושית בכלל, ושל העם היהודי ושאיפתו לחיים ולעצמאות בפרט, על אושוויץ ועל משרפותיו. קליגר נולד ב- 1926 בצרפת, היה ציוני עוד בנעוריו, נשלח לאושוויץ וחזר ממנו, פעל להברחת יהודים מאירופה לארץ ישראל ועוד רבות.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
רחל גנוסוב מפשמישל שבפולין הייתה בתחילת שנות העשרים לחייה כשנהפכה לפולנייה "קריסטינה מטושק" ויצאה לעבודות כפייה בברלין. כדי לשרוד בברלין הנאצית היה על רחל להסתיר את זהותה היהודית לא רק מן הגרמנים אלא גם מחברותיה הפולניות לעבודת הכפייה, שכן היטב ידע שאם תיוודע זהותה האמיתית הן לא יהססו להסגירה לגסטפו.סיפור חיים אמיתי של ניצולת שואה שגילתה תושיה.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
הצורך לתעד את מה שהיה "למען ידעו דור אחרון" עולה מבין דפי היומן המקיף של יעקב פוזננסקי שנכתב בין השנים 1945-1941. פוזננסקי, אגרונום בהכשרתו שהיה כלוא בגטו לודג´ עם אשתו ובתו, רשם יום יום כמעט את המתרחש. פוזננסקי מתאר בלשון עבודתית את מסכות המזון המצטמצמות והרעב הגובר, את המחלות ואת המוות בגטו הסגור, את ימי האימה בזמן הגירושים ואת המשלוחים.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
בת שלוש הייתה איטה כשהאירה אותה אמה במרתף ואמרה לה לא לבכות, להיות גיבורה. האם חיבקה אותה בחזקה והלכה אל מותה. כעבור שלושה ימים של בדידות ורעב חילץ אותה טדאוש מן המרתף והיה לה לאב. איטה הייתה לאירנה קובילקו, פאני דודתה הייתה לאמה וגם אח נולד לה. איטה לא זכרה עוד את חייה הקודמים, ורק החרדה שיעזבו אותה נשארה בלבה.כשתמה המלחמה עזבו פאני והילדים את טדאוש ועלו לארץ-ישראל.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 