אגרון
|
 |
בחינת המנגנון המוחי שאחראי על ההנאה שלנו ממוזיקה מעלה תובנות מעניינות על הדימיון בינינו לבין ההולכים על ארבע. נפתלי תשבי, נפתלי תשבי, מנהל המרכז לחישוביות עצבית, טוען שההנאה ממוזיקה בהחלט קשורה למנגנונים ביוכימיים בסיסיים מאוד במוח; למעשה, לעצם מה שהופך אותנו ליצורים חיים, לומדים וחושבים. וזה לא בהכרח מוגבל רק לבני אדם - גם חתולים, לוויתנים וחולדות יכולים ליהנות ממוזיקה טובה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומחברת MX Biotech Jerusalem פיתחו תיאוריה מהפכנית לפיה חלק מאבני הבניין של הזיכרון הם המתכות שבמוחנו. לתיאוריה עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על עולם הרפואה והמחשבים. פרופ' חיים גילון מהאוניברסיטה העברית פיתח עם ד"ר ג'ררד מרקס מודל אשר בניגוד לתיאוריות קודמות, לא מתמקד רק בתאי העצב אלא בחלל שסביבם המכונה תווך בין עצבי ומהווה רבע מרקמת המוח.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
מדענים הצליחו לגבש תאוריה המסבירה מדוע האצבעות שלנו מתקמטות לאחר טבילה ארוכה במים - אחיזה טובה יותר."ייתכן שהקמטים המוכרים שנוצרים על האצבעות הרטובות סייעו לבני האדם הראשונים גם בגיחותיהם לתחום הטכנולוגי" אומר טום סמלדרס, נוירוביולוג של האבולוציה מאוניברסיטת ניוקאסל. "העור המחורץ עשוי היה לעזור לאחוז בכלים בתנאי רטיבות, כגון תיקון של כלי ציד בגשם ודיג בעזרת צלצל".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
המחקר של פרופסור זאק באוקסיטוצין, הידוע כהורמון שפעולתו חיונית בלידה ובהנקה. אולם לפי מחקריו של זאק, אחד מגדולי המומחים להורמון, יש לו תפקיד נרחב בהרבה: "מולקולת המוסר" שעומדת ביסוד החסד האנושי, האמון, החיבה והאהבה. "דבק חברתי", כך הוא מגדיר אותו, "שמחזיק את החברה יחד". יחס אדיב, כך מתברר, גורם לעלייה ברמת האוקסיטוצין בדמם של אנשים, עלייה שגורמת להם להתנהג בצורה חביבה יותר לזולתם.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
בשנים האחרונות מתברר שגם חיידקים עושים את זה, כלומר, מתים באופן מתוכנן מראש. גם המוות שלהם הוא חלק מהחיים: החיים של חיידקים אחרים. כי כשהיצורים הפשוטים האלה, הכי פשוטים, שחיים לכאורה כל אחד לעצמו, נקלעים לתנאי מצוקה, חלק מהם מתים למען הישרדותם של האחרים. המילה "למען" יכולה להטעות. אל תנסו לדמיין חיידק בחולצה לבנה מדקלם את "במותם ציוו לנו את החיים".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרים מישראל ומארצות הברית פיתחו שיטה המאפשרת לאתר את מוצאם של בני אדם על פי ניתוח הדנ"א שלהם, ברזולוציה הטובה ביותר עד כה. החידוש המרכזי בשיטה שפיתחו, שממצאיה פורסמו בכתב העת Nature Genetics, הוא היכולת לזהות שני מוצאות גיאוגרפיים שונים של אותו אדם. מעבר למידע ההיסטורי ששיטות מסוג זה חושפות, הן עשויות לחשוף את הקשר בין גנים למחלות שונות.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
"נוטים לייחס לגברים עניין במקצועות הריאליים ובשנה האחרונה יותר נשים מגברים בארה"ב סיימו דוקטורט במתמטיקה בארה"ב - אז מדוע אנשים בכל זאת מאמינים שההבדלים בין גברים לנשים הם ביולוגיים?", כך פתחה את הרצאתה בכנס נשים ועסקים בנמל תל אביב פרופ' דפנה יואל, ראש המגמה הפסיכוביולוגית, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב. "יש לנו סכמות לגבי נשים וגברים, וסכמות מטות את התפישה שלנו"
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|