 |
"כתיבה היא ייסורים", אמר הסופר האמריקאי ויליאם סטיירון, "ובכל זאת, אם לא אכתוב אביס את עצמי". מחבר "בחירתה של סופי" מת בשבוע שעבר, בן 81. הייתה לו היכולת ליצור מצב רוח בכתיבה שלו", אמר עליו הסופר טום וולף. "אדם יכול לקרוא עשרה עמודים של סטיירון ולמצוא את עצמו, מבלי שהוא בכלל מודע לכך, במים עמוקים מאוד. אפילו היצירות הקצרות שלו הן כאלה".
המשך... |
> מחקרים ועיונים בספרות
|
 |
זכרונותיה של מרים אופרייט-ניצולת שואה בספר חדש בשם "הנדר". סיפורה המרגש של מרים אופרייט על החיים בגטו, ביערות ובמהלך ההסתתרות מפני הגרמנים. עד השחרור היא ואימה הסתתרו כשבועים בתוך אלומות של תבואה. רק לאחר שהרוסים הגיעו היא חלתה לראשונה. במשך שנים היא שתקה אולם מסיבות שונות, לאחר שאימה נפטרה, היא ישבה וכתבה את זכרונותיה במשך שבעה לילות.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
ספרו החדש של הסופר הגרמני טים אווה הוא מסמך אנושי מורכב ורגיש, שכמו מבעד לכוונה המוצהרת של כותבו מספר לנו עד כמה קשה - כמעט בלתי אפשרית היא התמודדותו עם המוות של אחיו בשרות הצבאי באחת מיחידות האס.אס הנאציות בזמן מלחמת העולם השנייה. הספר המרתק, שיצא לאור לאחרונה, ומתורגם לעברית בהוצאת עם עובד, חושף משמעויות בדבר זיכרון והדחקה,ידיעה ועיוורון,מציאות ופרשנות.
המשך... |
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
 |
בובי דארין נולד ברובע הברונקס בניו-יורק בשנת 1936.הוא נפטר בשנת 1973 בזמן ניתוח לב פתוח. הוא היה זמר מצליח, שחקן קולנוע פופולארי, והלך לעולמו בגיל 37 הצעיר. דארין, שאף כל חייו להיות יותר מזה: הוא רצה בעצם להיות פרנק סינטרה, או יותר נכון לתפוס את מקומו של סינטרה בפסגה כזמר הגדול ביותר של אמריקה. הוא נפטר בגיל צעיר אך עדיין נחשב כאחד מגדולי זמרי הרוקנ'רול האמריקאי.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
סירין אל-חוסייני שהיד, מחברת ספר הזכרונות "ירושלמית", נולדה ב-1920 בירושלים, וגורשה ממנה יחד עם משפחתה. אביה ג'מאל אל-חוסייני היה ממנהיגי התנועה הלאומית הפלסטינית, וכך גם דודה אחי-אמה, מוסא אל-עלמי. בתה, לילא שהיד, מכהנת כשגרירת פלסטין באיחוד האירופי."הירושלמית" נכתב בידי מי ששוב אינה ירושלמית, סירין אל-חוסייני שהיד. היא עזבה את ביתה הירושלמי עם פרוץ מלחמת 1948 ועברה להתגורר בביירות.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
מבט אישי ומעניין על חייה של הסופרת בתיה גור ז"ל כסופרת מיוחדת של הרומן הבלשי בישראל . הרומאן הבלשי של בתיה גור הוא הזנקה של ז'אנר נחות יחסית, בידורי וטריוויאלי, אל ספירה אמנותית . לדברי כותב , בעלה של הסופרת המנוחה בכל חייה הבוגרים, בחייה כמורה, כאם וכאשת איש, הדריכו השיקולים האנושיים את מנוחתה - עוולות וגסויות שבין אדם לחברו בבית ממש, בין התלמידים, בין המורים והתלמידים, במדינה ובעולם. לא רק חברון או סברה ושתילה, אלא מקרים של יחידים רבים שנחשפה אליהם בפועל ממש ופעלה למענם כאילו למענה ממש.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בספרות
|
|