|
אגרון
|
 |
יש מחקרים שמראים שבמדינות עניות במיוחד צמיחה כלכלית משפרת משמעותית את רמות האושר, פשוט כי היא מאפשרת השקעה בתשתיות ובשירותים ציבוריים בסיסיים. אבל במדינות עשירות כמו ישראל או ארה"ב הקשר הזה הרבה פחות ברור. לאורך השנים יש גידול בצמיחה, אבל לא ברמות האושר".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
המחקר מצא כי הגורם המשפיע ביותר על רמת האושר הוא קשרים חברתיים — לפחות קשר אחד חם. "התחושה שיש לפחות אדם אחד שאכפת לו ממך, שאתה מרגיש שאתה חשוב לו, אדם שאתה יכול להתקשר אליו בשעת מצוקה באמצע הלילה", אומר וולדינגר. זה יכול להיות בן זוג, עמית לעבודה, שכן או חבר ילדות. לדבריו, "גם חבר אחד יכול להספיק, לכל אחד יש צרכים חברתיים שונים".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
אחד המרכיבים שנבחנים בסקר האושר הוא נכונות התושבים לסייע לאדם זר. "אם תזדקק לסיוע מאדם ברחוב, מה הסיכוי שתקבל אותו?". ישראל היא מהמובילות בערבות הדדית - היכולת להיות אחד עבור השני בעתות מצוקה, היכולת להתאחד במצבי חירום, מה שמסביר גם את העובדה שבתקופת הקורונה מדד האושר בישראל דווקא עלה.פוסט מעניין של ד"ר לירז מרגלית , חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי
המשך... |
|
> אנשים פשוטים
|
 |
הסוציולוגית אווה אילוז סבורה כי עלייתה של הפסיכולוגיה החיובית היא מגמה הרסנית. לשיטתה, זו טעות להציב את אושרו של האדם במרכז. הספר החדש "שלטון האושר" שכתבה פרופסור אילוז יחד עם הפסיכולוג הביקורתי הספרדי אדגר קבאנאס, מנסה לשרטט את האופן שבו האושר הפך למוצר מהונדס שתפקידו להכפיף את הפרט למכונה הכלכלית העצומה של הקפיטליזם.ביקורת כלפי אבי הפסיכולוגיה החיובית, מרטין סליגמן..
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
ניתוח של שני סקרים מקיפים העלה כי מעבר לנקודה מסוימת, עודף של שעות פנאי קשור בירידה בתחושת הרווחה האישית, הנובע מהיעדר תחושת עשייה ומטרה חוקרים גילו כי אף שחלה עלייה ראשונית ברווחה האישית במקביל לעלייה בכמות הפנאי העומדת לרשותנו, המגמה אינה נמשכת עד אין־סוף. "המידה הנכונה היא מידה מתונה של פנאי",אומרת ד"ר מריסה שריף, מנהלת-שותפה של מחקר שבוצע באוניברסיטת פנסילבניה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
לפי המחקר של ג'סטה, החיפוש אחר משמעות נמצא בשיאו בשנות ה-20 לחיינו ואנחנו מוצאים אותה בהדרגה. בגיל 60, תחושת המשמעות שלנו תהיה בשיא, ואז היא יורדת, עם האובדן ההדרגתי של חלקים מהזהות שלנו - תעסוקה, תחושת עתיד, חברים.המחקר נעשה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, בהובלת פרופ' דיליפ ג'סטה, ועיקרי הדברים מובאים על ידי גלי וינרב , הכתבת לענייני מדע של "גלובס"
המשך... |
|
> אנשים פשוטים
|
 |
במחקרים של פרופסור מאיה תמיר, העוסקים בתחום הוויסות הרגשי, היא מנסה לבחון השערות לא אינטואיטיביות. ההנחה של רוב החוקרים היא שוויסות רגשי נובע בדרך כלל מהשאיפה להימנע מרגשות שליליים שגורמים לנו להרגיש רע; שאיפה לחזק את הרגשות החיוביים ולהגיע לאיזון. זו אינטואיציה שגם עולה בקנה אחד עם מוסכמות תרבותיות לגבי כוחן המיטיב של אופטימיות וגישה חיובית ("תחשוב טוב, יהיה טוב" וכיו"ב).
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 