 |
הד"ר אביהו רונן הוא גם היסטוריון, וגם בן. בן שלא זכה להתבגר עם אמו, שנלקחה ממנו באפריל 1958 כשהיה בן תשע. ביום השנה הראשון למותה הוא קרא את ספרה, "יומן בגטו", אך רק בגיל 14 מתגלה לו שהיא לא מתה ממחלת לב, כפי שסופר לו ולשני אחיו, אלא תלתה את עצמה. מאוחר הרבה יותר הוא קולט שהיא בחרה לקפד את חייה ביום השנה ה-15 למרד גטו ורשה, ולהצטרף אל חבריה המתים.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
בר מזל אני. כך מתחיל ג'ון את סיפור חייו בצל האימה והאובדן שחוותה אמו בנעוריה. ביומניו מגולל ג'ון את קורות חייו וחיי אמו השלובים אלה באלה, ואת ניסיונותיו לחשוף את זהות אביו הנעלם ואת חידת החייל האנגלי שחילץ את אמו ואותו מצריף הרפאים בברגן בלזן. את סיפור חייה של מרים ממשיך לתאר נכדה יואל, המצרף את יומניו ליומני אביו. יואל מתבגר גם הוא בצל עברה של סבתו.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
בשנת 1943 ביצעו הנאצים טיהור אתני ביהודי העיר לבוב בפולין ועשרות אלפים מהם הוצאו להורג ונשלחו לגטאות. קבוצה קטנה של יהודים, ביניהם בני משפחת חיגר, מצאה מקלט במערכת הביוב של העיר ונאבקה לשרוד בה בתנאים בלתי אנושיים. קריסטינה חיגר, שהיתה אז ילדה בת שבע, מספרת דרך עיניה את סיפור המאבק המזעזע וההרואי של חברי הקבוצה בתוך הביוב הקר, הרטוב ושורץ החולדות.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
הביוגרפיה שחיברו שני העיתונאים הפולנים, ויטולד ברש וקשישטוף בורנטקו, המבוססת על סדרת שיחות עם אדלמן שנערכו ממש בשנים האחרונות לחייו ויצאה בפולין ב-2009, זמן קצר לפני מותו, היא שלב נוסף וחשוב באפשרות שניתנת לקוראי העברית להבין אחרת, בצורה מורכבת, פלורליסטית ומגוונת יותר את זיכרון השואה. אבל לא פחות מכך, גם להביט על מסלול חייו של אחד מגיבורי המרד שנותר לחיות בפולין.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
מרבית ניצולי השואה שעלו למדינת ישראל עם תום מלחמת העולם השנייה לחמו במלחמת העצמאות, השתלבו בבניית המדינה והשפיעו על התפתחות החברה הישראלית בתחומי התרבות, האמנות, הכלכלה, הביטחון, התקשורת ועוד. קליטתם של ניצולי השואה בחברה הישראלית היא סיפור שעדיין לא נחקר במלואו, וספר זה בא למלא את החסר, ולו במעט. פרקי עיון אקדמיים, סיפורי חיים וטקסטים ספרותיים הם יבולו של ספר זה.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
כמעט 70 שנים חלפו מאז אך בתו, קריסטינה, עדיין זוכרת בפירוט את 14 חודשי האימה שעברו על משפחתה בשואה. בין 1 ביוני 1943 לסוף יולי 1944 היא הסתתרה עם הוריה ואחיה הפעוט בתעלות הביוב של עיר הולדתה לבוב (אז בפולין הכבושה, כיום באוקראינה). בתנאים תת-אנושיים הצליחה הילדה הקטנה, בת שבע, להתגבר על העכברושים, המים העכורים, הרעב, המחלות, הדיכאון, האימה והמוות, שארבו לה בכל פינה.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
ויטקה קובנר (קמפנר) הלכה בפברואר 2012 לעולמה. היא נולדה בקאליש, פולין, ובתקופת מלחמת העולם השנייה היתה חברה במזכירות השומר הצעיר בגטו וילנה ופעילה במחתרת של הפ.פ.או. ביער עסקה בפעולות מודיעין והייתה מפקדת יחידת סיירים בגדוד "נקמה"."נשים ביצעו פעולות חבלה, הבריחו חומר נפץ, למדו להפעיל אקדח והתאמנו בהשלכת רימונים. הסיפור על מיקוש הרכבת הגרמנית לא חדל מללוות את ויטקה קובנר.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 