|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
בבתי ספר רבים עוברים חברי הצוות החינוכי טלטלות רגשיות עזות, שאין זמן ומרחב לעבדם כיוון שהמנהל וצוותו "נבלעים" בשלל מטלות וחובות. במאמר מוצע למנהל לבחון עד כמה חשוב לו שלמוריו ולו עצמו יהיה מרחב לברר את הרגשות, הקשים מאד לעתים, שהעבודה החינוכית מעוררת בהם, ומה הוא יכול ומוכן לעשות לשם כך. במאמר מובאות דוגמאות לעבודה עם צוותי מורים שמאפשרת לתהליכים רגשייים מיטיבים להתקיים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
כאשר התנסות בהווה מסתיימת בחוויה חיובית יחסית, כל האירוע כולו נתפס בזיכרון שלנו כחיובי יותר, אפילו אם לאורכו היו רגעים של חוויות פחות טובות. כלומר, אירוע חיובי שיסתיים שחוויה שלילית, ייזכר אצלנו לרוב כאירוע שלילי. מה שקובע את תפיסת החוויה הוא הזיכרון ולא התחושה הרגעית בזמן ההתרחשות. תהליך הזיכרון במוח האנושי הוא מורכב ואינו מובן במלואו.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
במאמר זה המחבר מביא שתי דוגמאות לגבי הזיכרון האנושי. בדוגמא אחת הוא מצטט קטע ממאמר שלפיו, אחסון מידע סימבולי בזיכרון לטווח קצר של אנשים - כמו כאשר מכניסים מספר טלפון של מכר לזיכרון ה-iPhone- מקושר לעיבוד מודע.בדוגמא השנייה שמציין המחבר, הזיכרון לטווח קצר מחזיק כמות קטנה של מידע, כמו מספר טלפון, כאשר חוזרים על המספר בראש עד שזוכרים אותו.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
מבחנים ממוחשבים אינם חובה, אך הם מקובלים באחרונה כחלק מהאבחון של הפרעות קשב וריכוז. בעולם פותחו כמה מבדקים ממוחשבים המסייעים באבחון. מחקר שנערך לאחרונה מציע מבדק ממוחשב חדש, המסייע באופן משמעותי באבחון. המבדק, המכונה MOXO הוא פרי פיתוח של החברה הישראלית Neurotech Solutions. הוא נבחן במחקר שנערך בשנים 2009-2010 במרכזים רפואיים בישראל ובהולנד.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
נגינה מגיל צעיר משפרת את ביצועי המוח. בגיל מבוגר היא תורמת לגמישות המוחית ועשויה לדחות את אובדן הזיכרון ילדים הלומדים לנגן מרוויחים פעמיים: פעם אחת בהנאה, בשמחה ובתחושת ההישג מנגינה בכלי האהוב עליהם, ופעם שנייה בהשפעה שיש לנגינה על המוח, למשל על מיומנויות למידה. כך מצאה פרופ' נינה קראוס מאוניברסיטת נורתווסטרן במדינת אילינוי בארצות הברית במחקר שערכה ב-2010.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
אנשי חינוך ומטפלים מתמודדים לא פעם עם תופעות של דחייה חברתית בקבוצת בני הגיל, בכיתה, בבית הספר, בתנועת הנוער וכדומה. במקרים רבים מלווה הדחייה החברתית בתופעות קשות, כמו נידוי וחרם, לעג מתמשך, הצקות ואף התעללות מילולית וגופנית. לעתים קרובות עולה השאלה כיצד לטפל בבעיה זו ומה צריך להיות מוקד ההתערבות הראשוני בטיפול: האם לתמוך בילד הדחוי או אולי לטפל בקבוצת הילדים הדוחים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
 |
תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. למודל חמישה שלבים עיקריים והוא מתאים בעיקר לילדים בעלי יכולת רפלקטיבית, מגיל תשע ומעלה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בחינוך
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|