|
> אנשים פשוטים
|
 |
מאפייני החיים של בני הארבעים בימינו כפי שמתאר אותם היטב כותב הבלוג . "חלק מהדור שלי הוא אנשי קריירה, שהגיע להישגים הכלכליים של הוריו כבר בגיל צעיר למדי מבחינת יכולת כספית, דיור וכיו"ב , חייו סובבים את העבודה, אך אין הדבר אומר כי מזניחים משפחה וחברים - אך מכיוון שהזמן והאנרגיה המוקדשים לעבודה גדולים בהרבה ביחס לעבר ( גם מחקרית ) ,גם כל הפעילויות האחרות נעשות בלחץ גדול הרבה יותר.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים
|
 |
כשנולד בחודש השישי, הרופאים לא נתנו לעמית שמיאל סיכוי ממשי לחיות. אבל הפג השתקם והצליח בדרך נס להדביק את הפערים לעומת יתר בני גילו. השבוע נרשם לגן ילדים - כמו כולם . "ידענו שאין לנו ברירה ושאנחנו חייבים לנצח", סיפרה אמו פזית. הפג הקטן, שסבל מבעיות התפתחויות קשות, הזיז לראשונה את ידיו רק בגיל שנה - פעולה שתינוקות רגילים מצליחים לבצע בהיותם בני חודשיים.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > אפשר גם אחרת
|
 |
אנשים בארגון מתאימים עצמם לאווירת הבקרה והשליטה והם מתנהגים בהתאם, לכן יש לשנות את הציפיות של הארגון באמצעות תרבות ארגונית המטפחת אמון בין עובדים ומחלקות. עדיף , לכן, כבר עתה יש לטפח תרבות ארגונית במקום העבודה שמתמקדת פחות בשליטה ובבקרה אלא יותר בהאצלת אחריות ובאמון.כמו כן, הבאנו ממצאים מתוך עבודת דודטורט מעניינת בנושא.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > אפשר גם אחרת
|
 |
מי אחראי לכך שבני דור המייסדים בקיבוצים שעברו הפרטה הגיעו למצב המשפיל של קשישים המתחננים לתוספת תשלום על פנסיה זעומה או לעזרה בתיקון גג דולף בחורף? הגמלאים בקיבוץ לא דאגו לעצמם לדירה בעיר, לא החביאו כספים ואת כל הרנטות הם נתנו באדיקות לקיבוץ. ופתאום, הגיע היום שאחרי - ואין יותר קיבוץ. אותו גמלאי נשאר עם פנסיית מינימום ובלי שירותים ובלי שום סיוע דומה שיש לקשיש במעמדו בעיר.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
כמה מקורות מידע על נשות המג"דים ואורח חייהן. רוחה אבקסיס ורחל משלוף נותרו מעט מאחורי הקלעים. אמהות ללא הפסקה העוסקות ביציבות התא המשפחתי בעוד הבעל המג"ד במילואים נעדר ל-40 עד 60 ימי מילואים בשנה, הן מספרות על החוויה החיובית, ברובה וחולקות עצות חיוניות בנושא. גם הרופאה ד"ר עינב כהן היא אשת מג"ד בגולני . מבט לעולמן ולהתמודדות הלא קלה של נשות המג"דים ברובן נשים חזקות לא פחות מבעליהן.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
 |
הסופר ראובן מירן מתאר בקצרה את תלאותיה של אנה , בת למהגרי עבודה בישראל. "קוראים לי אנה וכבר שבועיים שאני גרה במרתף. גרה, זאת אומרת, מסתתרת. עכשיו החופש הגדול, אבל אני לא יכולה לצאת מכאן. רק אמא יוצאת כל בוקר כשעוד חושך, ואחרי עשרים דקות של פחד היא מגיעה לעבודה. המרתף שלנו נמצא לא רחוק מהתחנה המרכזית. יותר מזה אני לא יכולה לגלות. טוני, שגר עם אבא שלו בבית ממול, ושעושה לי עיניים וקורא לי בצחוק אנה-בננה, אומר שבטח יש כבר מלשינים בשטח."
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > עובדים זרים
|
.JPG) |
בנות, בולימיות ואנורקטיות, להוטות לספר ליהודית רותם מה הביא אותן לביתן 69, "המרכז להפרעות אכילה ומשקל" בתל השומר. במקום הזה ארוחת בוקר היא הרבה יותר מארוחת בוקר. היא עוד מערכה בקרב על החיים, על השפיות, על העתיד.מתברר כי הפרעות אכילה אינן פוסחות על שום מגדר או קבוצה חברתית, הן מחלת התקופה, כמו היסטריה נשית בימי פרויד.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > יוצאי הדופן והמיוחדים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 