|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
פריצת דרך משמעותית קונספטואלית שהתרחשה בשנים האחרונות בחקר המוח, היא ההבנה שכל ההתנהגות שלנו, על שלל גווניה, מושתתת על תהליכי למידה ויצירת זיכרונות, שמנגנוניהם ועקרונות פעולתם דומים.בדרך כלל ההתייחסות ללימוד וזיכרון קשורה ללמידה התלויה בשפה, "למידה דקלרטיבית", שיוצרת זיכרון של אירועים ביוגרפיים או זיכרון של ידע נלמד שאפשר לשלוף אתו באמצעות השפה (מה קרה לי במסיבת סיום התיכון)?
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
במסגרת מחקר שערכה הדוקטורנטית יפעת לוי, בהנחיית פרופ' אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה ומהמרכז הבין תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, וד"ר אורי רסובסקי, היא מצאה שאם אדם נפגע ועובר חבלה מוחית כתוצאה מתאונה או מכה, תהליך ההזדקנות שעובר מוחו מואץ. בעשור האחרון בחרו חוקרים להתמקד יותר ויותר בתחום הזקנה ובהתפתחות האלצהיימר במחקריהם.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרי המוח האמריקאים, רוברט זאטורה וואלורי סלימפור שואלים מדוע נוצרת התשוקה האנושית למוסיקה ? הלוא אי אפשר לאכול מוסיקה או לשתות אותה, היא לא מגינה עלינו מפני הקור והגשם - ובכל זאת, הם מאבחנים בדרכם הכה־אמריקאית, אנחנו מוציאים סכומים ניכרים של כסף כדי "לצרוך" אותה. לאור ממצאי "נייצ'ר" הם מוסיפים: "אפילו בתקופה הפליאוליטית אנשים הקדישו זמן ומאמץ רב כדי ליצור מוסיקה".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
טינה סיליג מחברת הספר 'אתה גאון' הינה דוקטור למדעי המוח המלמדת יזמות וחדשנות באוניברסיטת סטנפורד. בנוסף היא מנחה סדנאות למנהלים וכבר כתבה כמה ספרי מדע פופולאריים למבוגרים ולילדים. ניסיונה העשיר בתחום הביא אותה לכתוב ספר המראה כיצד יצירתיות פורצת דרך וחדשנות מצויים בחיקו של כל אדם. טינה יצרה מודל חדש, שנקרא מנוע החדשנות הוא משנה חשיבה ופורץ דרך.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
בחינת המנגנון המוחי שאחראי על ההנאה שלנו ממוזיקה מעלה תובנות מעניינות על הדימיון בינינו לבין ההולכים על ארבע. נפתלי תשבי, נפתלי תשבי, מנהל המרכז לחישוביות עצבית, טוען שההנאה ממוזיקה בהחלט קשורה למנגנונים ביוכימיים בסיסיים מאוד במוח; למעשה, לעצם מה שהופך אותנו ליצורים חיים, לומדים וחושבים. וזה לא בהכרח מוגבל רק לבני אדם - גם חתולים, לוויתנים וחולדות יכולים ליהנות ממוזיקה טובה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
התיאוריות הפסיכולוגיות של הזיכרון מתעניינות במיוחד בפער בין זיכרון לטווח קצר וארוך, ובפרט - במה דרוש כדי שנזכור דבר מה לאורך זמן. האם העובדה שאתם קוראים פוסט זה בתשומת לב, אומרת שבהכרח תזכרו אותו אחר כך? מה שידוע הוא שבדרך לזיכרון ארוך טווח, משהו צריך לקרות לחוויה, עיבוד חזרה והתקבעות שיהפכו אותה מאירוע חולף לזיכרון ברור, מוגדר. לתהליך העדין הזה קוראים גיבוש, קונסולידציה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
יש לפעמים תכונות בטבע שיש בהן התנגשות אינטרסים. זה כביכול טוב לקבוצה שהפרטים שמרכיבים אותה יהיו בעלי תכונה כזו, אבל זה רע לאינדיבידואל. למשל, אלטרואיזם. אם יש לך קבוצה של אלטרואיסטים שמתחרה בקבוצה של אגואיסטים, האלטרואיסטים ינצחו. אז אלטרואיזם זו תכונה נהדרת לקבוצה. אבל ברמת האינטרס של האינדיבידואל בתוך הקבוצה, אם אתה יכול ליהנות מהתוצר של הקבוצה אבל לא לקחת בו חלק יש לך יתרון.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 