מקור: מוסף ספרים-הארץ
איסוף ועיבוד: דנה רוטמן , עורכת תוכן , פרויקט הגורם האנושי
בשנה האחרונה בלבד פורסמו בישראל כ-5000 ספרי זיכרונות של ניצולי שואה. רובם עושים זאת בהוצאה עצמית או בסיוע ההוצאה לאור של מוסד "יד ושם". האומדן המקובל לספרי זיכרונות שיצאו מאז תום מלחמת העולם השניה ועד לשנת 1998 עומד על כ-3000 ספרים בלבד. מה הביא לעליה האדירה במספר הספרים שיוצאים כעת לאור ?
אחת הסיבות היא גילם של הכותבים - הניצולים החיים כיום היו ברובם בני 15 עד 45 בעת המלחמה. עם הגעתם לישראל הצטרפו למאמץ בניית המדינה ולשיקום חייהם ולא היו פנויים לכתוב את זיכרונותיהם או לסכם את חייהם.
רוב הספרים שיצאו בסמוך למלחמה היו דווקא ספרי גבורה ופרטיזנים, שכן הניצולים לא יכלו עדיין לאזור כוחות לעבד את החוויות שעברו וממילא, עד למשפט אייכמן, לא הייתה בציבור הישראלי הקשבה לסיפוריהם של הניצולים.
גם הלימוד המסודר של השואה והנחלתה לבני הדור השלישי והרביעי הביאו לדרישה שבאה דווקא מהנוער לשמוע את הסיפורים ולתעד אותם למען העתיד.
בתרבות המערבית כולה התעורר הרצון לשמוע את זיכרונות השואה, מתוך הפרטת הזיכרון וההבנה כי גם לסיפור אישי, נטול אלמנטים של גבורה, יש מקום וערך.
סיבה אחרת לגמרי היא עליית קרנם של מכחישי השואה והרצון לקעקע את דבריהם באמצעות זיכרונות אישיים של מי שחוו את התופת.
ספרי הזיכרונות מהווים סוג של אנדרטה ומצבה לנספים. הקמת האנדרטה עשויה להקהות מעט גם את רגשי האשמה של מי שנותרו בחיים.
לכתבה המלאה במוסף הספרים של עיתון הארץ
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 