טל וינקלר
אחת התופעות השכיחות ביותר במשפחה המודרנית היא היעדר גבולות. תלונות שכיחות של הורים הן שהילד לא נשמע להם, שהוא בוכה כשאינו מקבל את מה שביקש, שהוא מושך את זמן ההליכה לישון בערב, שהוא מתווכח ומנדנד כמעט על כל דבר, שצריך להסביר לו כל דבר שוב ושוב, שהוא מתיש את ההורים ושהוא "לא מחונך".
הורים רבים מנסים בכל מחיר למנוע עימותים ולקנות שקט תעשייתי לטווח קצר, על חשבון חינוך לטווח ארוך. יש הרוצים להיות חברים של ילדם ומתוך כך מוותרים על ערכים חשובים ושוכחים שתפקידם לתת לו, ולו במעט, את הכלים להתמודד עם משימות החיים. הורים אלו עייפים ומותשים מדי, חוששים "להזיק" לילדיהם "ולפגוע" ברגשותיהם, או חוששים לאבד את אהבת ילדיהם. ישנם הורים שבאמת ובתמים מאמינים שילד מסופק יתנהג כראוי. אנחנו כבר יודעים שבסופו של דבר "הגולם קם על יוצרו".
ילד החי באווירה משפחתית בה הגבולות לא ברורים לו כתוצאה מאי אמירת "לא" כשזה נחוץ, נכנס למתח, אי שקט ועלול לבזבז את האנרגיה שלו על בדיקת גבולות, כעסים ומלחמות. בסופו של דבר יחווה תסכול (כלפי עצמו), זלזול (כלפי הוריו) והדרך למקום של ניתוק רגשי ואף תוקפנות, סלולה.
למאמר בעיתון "מעריב"
לייסד את ספר החוקים המשפחתי: כיצד קובעים גבולות?
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 