כותב סקירת הספר: : שמואל גרג'י
ביום קיץ אחד ב-1937 נפרד הקומיסר הצעיר בוריס ביביקוב משתי בנותיו בנשיקה ומיהר למכונית השרד השחורה שחיכתה לו בחוץ. מאז משפחתו לא ראתה אותו עוד. חבר המפלגה המסור, שנעצר בידי המשטרה החשאית של סטלין, הודה בסדרת פשעים מופרכים נגד המהפכה. אשתו, שהוכרזה כ"אויבת העם" מכוח קרבתה אליו, נשלחה לגולאג והשאירה את לודמילה ואת לנינה הקטנות לבדן בעולם קר ועוין.
בספר זה מסופר על אותם ילדים, במקרה זה - שתי אחיות, שהיה להן הכול (במונחים רוסיים של אז) ומרמת חיים גבוהה מהממוצע נותרו ללא אב ואם.
הסופר (הבן-הנכד) התחיל לחקור, בשנות השמונים והתשעים את חידת מותו של הסב, מאסרה של הסבתא וחייהן של אימו ואחותה - דודתו בבתי יתומים.
הוא מתאר את הרקע למעצר הסב (ואחר כך הסבתא) בשנות ה30 שלפני המלחמה, ומנסה לנחש את הסיבה לכך.
הקטעים המרתקים יותר לקריאה הם אלו המתרחשים בזמן המלחמה, על כל הכאוס שבה, גילויי האכזריות, חיים מלאים פחד מהאויב הגרמני, מהשלטון הרוסי ומאזרחי המדינה עצמם.
בתוך כל הזוועות, ישנן כמה נקודות אופטימיות , גילויי אנושיות וחמלה.
קישור לסקירה המלאה