משבר אמצע החיים, שיכול לפקוד אנשים בכל גיל בין 40 ל-65, הוא תקופה קשה שרוב האנשים אינם מוכנים אליה ומתקשים להתמודד אתה. בספרם "למה שלא תחיה פעמיים?", פרופסור שטרנגר ורוטנברג שופעים סיפורים על אנשים שהוכיחו שזה לא חייב להיות המצב. הם מספרים, למשל, על בן רוטנברג (אין קשר משפחתי לאריה רוטנברג), שהיה בשנות ה-40 וה-50 צלם עיתונות ולאורך השנים הוציא ספרי צילום וערך תערוכות. בשלהי שנות ה-40 לחייו מצא עצמו גולש לתוך קריירה חדשה כארכיאולוג. כיום הוא בן 93, ועל שולחנו שלוש ערימות גדולות שייהפכו לשלושת הספרים שהוא צפוי לפרסם בשנתיים הקרובות. על רקע מה שכבר הספיק, סביר להניח שהוא עדיין לא אמר את המלה האחרונה.
התיאוריה של השניים מבוססת על עבודה של עשרות שנים עם יזמים ומנהלים בכירים בתחומים רבים, על מחקרים כמותיים ואיכותיים של בני 50 פלוס ועל תיאוריות במסורות הפסיכואנליטית וההומניסטית. לא פחות מכך, היא מבוססת על חייהם האישיים ועל המשברים שפקדו אותם כשהגיעו לאמצע החיים.
שטרנגר, 49, נולד בשווייץ למשפחה חרדית, ואז עלה לישראל והתפקר. הוא פסיכואנליטיקאי ופילוסוף, מכהן כיום כפרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובעבר שימש מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. יש מאחוריו יותר מ-20 אלף שעות טיפול, והוא כתב ארבעה ספרים ועשרות מאמרים מדעיים בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.
למאמר המלא ...