סיפור חייה של ונדה רוטנברג, קשרית בין הגטו היהודי לצד הארי בוורשה, 1924-2008 . ונדה בלטה בשערה הבלונדיני ובעיניה הכחולות, שהקנו לה מראה "גויי" לחלוטין. ונדה התקבלה לעבודה כעוזרת אצל משפחה פולניה, מצליחה להפיג את חשדות השכנים. היא החלה להעביר כסף, מכתבים, תעודות מזויפות ומידע בין גטו ורשה לצד הארי, מתחמקת לא רק מהגרמנים אלא גם מהמלשינים המקומיים. "היתה אחת הקשריות הנועזות ביותר... בחורה נמרצת, אחראית וזהירה - פעילת מחתרת למופת". מדור "אחרי מות" מאת אורי דרומי , עיתון "הארץ"
רקע: על הקשריות בגטו מתוך ויקיפדיה
באצ"י שרתו נשים שתיפקדו כ"קשריות", אשר היו נוהגות להסתנן אל מחוץ לגטו אל ורשה כדי להמשיך לקיים את הקשר עם המחתרת הפולנית תוך העברה וקבלה של מסרים. לתפקיד נבחרו נשים אשר חזותן הייתה סלאבית ככל הניתן. תוך סיכון גבוה וחירוף נפש היו הקשריות מצליחות גם להבריח משפחות וילדים אל מקומות מקלט מחוץ לחומות. קשריות שהיו מחוץ לגטו בעת פריצת המרד חזרו פנימה דרך המנהרות כדי להלחם בנאצים מתוך הגטו. אחרות לחמו לצד הפולנים בקרבות מאוחרים יותר. קשריות ספורות בלבד שרדו.
עוד על תפקיד הקשריות בגיטו
הקשריות של תנועת "דרור" בתקופת השואה
עדויות של קשריות : הלה רופאייזן -שיפר , קשרית בארגון המחתרת היהודי בגטו ורשה
הלה רופאייזן לבית שיפר נולדה בקראקוב למשפחה יהודית אדוקה. למדה בבית ספר פולני קאתולי. לימים עזרה לה היכרות זו בתפקידה המחתרתי. בשחר נעוריה הצטרפה לתנועת "עקיבא" ועוד לפני פרוץ המלחמה התכוננה לעלות ארצה, ולא הספיקה. במרס 1941 צורפה לפלוגת הכשרה של "עקיבא" בורשה, וכמזכירתה עמדה בקשר יומיומי עם נציגי התנועות החלוציות האחרות, והשתתפה בישיבה הגורלית אשר החליטה על הקמת הארגון היהודי הלוחם אי"ל.
באוגוסט 1942, אחרי האקציה הגדולה, נסעה לקראקוב להתייעצות. מאז שימשה קשרית של אי"ל בקראקוב ובסביבתה, אך בעיקר נשלחה לווארשה: הבריחה נשק לקראקוב; העבירה אנשים וידיעות; הגניבה ניירות מזויפים וכסף. אחרי המרד בקראקוב בדצמבר 1942 נתפסה בידי הגרמנים בכניסה לגטו וארשה - וברחה. תוךכדי מנוסתה נפצעה ונשארה בגטו עד המרד. דרך הגטו הבוער הצליח להגיע לבונקר במילא 18. ב-8 במאי נשלחה לצד הארי כדי ליצור קשר עם יצחק צוקרמן. כעבור שלושה ימים נודע לה על נפילת הבונקר