"יש מצבים שמבחינים כבר אצל תינוקות רכים מאוד שהם בוכים יותר, פעילים יותר, וזקוקים להרבה יותר תשומת לב. הורים רבים נוטים להשוות את התנהגות הילד לילדים אחרים, לאחים הגדולים או לילדים של חברים ומיד לאבחן שהילד שלהם הוא היפראקטיבי, אך זה לא תמיד נכון."
פרופסור מלכה מרגלית, ראש בית הספר לחינוך ע"ש קונסטנטינר באוניברסיטת תל אביב, שכתבה את הספר "בתנועה מתמדת" על ילדים היפראקטיביים, אומרת כי הורים ומחנכים רבים עלולים לבלבל בין גילויים של טמפרמנט פעיל ונמרץ של ילד אנרגטי, לבין בעיות של קשב וריכוז שמוגדרות היפראקטיביות.
"יש מצבים שמבחינים כבר אצל תינוקות רכים מאוד שהם בוכים יותר, פעילים יותר, וזקוקים להרבה יותר תשומת לב. הורים רבים נוטים להשוות את התנהגות הילד לילדים אחרים, לאחים הגדולים או לילדים של חברים ומיד לאבחן שהילד שלהם הוא היפראקטיבי, אך זה לא תמיד נכון. גם תכונות של שובבות וחוסר מנוחה זה מאוד נורמלי, וזה לא בהכרח מעיד על בעיה."