תיאורית חוסר התאמה - Incongruity Theories תיאורית חוסר ההתאמה של ההומור מתמקדת באלמנטים הקוגניטיביים של ההומור וטוענת שבהומור יש מעבר פתאומי ומפתיע בעיבוד הקוגניטיבי של האינפורמציה. חסידי גישה זו טוענים שחוסר ההתאמה ולא ההשפלה הוא המאפיין המרכזי של כל ההומור. לפי גישה זו, ההומור מתקיים רק כאשר מובאים ביחד שני רעיונות נפרדים בצורה מפתיעה ובלתי צפויה. חוסר ההתאמה הוגדר לעיתים כ"תסכול הציפייה" מושג שתבע קאנטר כשאמר : "הומור נובע מטרנספורמציה פתאומית של ציפייה מתוחה ללא כלום". אלו המאמינים בתיאורית חוסר ההתאמה מדגישים את האלמנטים הקוגניטיביים של ההומור, אך מודים בחשיבותם של האלמנטים הרגשיים. ניתן להתייחס לתיאוריה של פרוייד בנושא ההומור כאל תיאורית השחרור למרות שיש בה מרכיבים היכולים להתאים לכל אחת מהקטגוריות.