בעיני רוב הכלכלנים, הענקת טיפים היא התנהגות מוזרה. קשה להם להבין מה גורם לאנשים להעניק את כספם לזרים, אף על פי שאינם מחויבים לכך מבחינה חוקית. התיאוריה הכלכלית השלטת מבוססת על התפישה שלפיה האדם הכלכלי פועל כדי להפיק את מקסימום התועלת מכל אינטראקציה כלכלית שבה הוא מעורב. אך כשמדובר בטיפים, נראה שהתיאוריה לא עובדת. כמה מחקרים בנושא הענקת טיפים, שערך לאחרונה הד"ר עופר עזר מהמחלקה למינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון, מגלים שהענקת טיפ היא דוגמה לפעילות כלכלית שבה נורמות חברתיות ומניעים פסיכולוגיים משחקים תפקיד גדול.
בארה"ב, הסכום השנתי של הטיפים הניתנים במסעדות מוערך בכ-44 מיליארד דולר, ומיליוני עובדים אמריקאים נשענים על טיפים כמקור ההכנסה העיקרי שלהם. להערכתו של עזר, סך הטיפים שמשאירים ישראלים נע בין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה. לדברי הד"ר עזר, אף שכלכלנים לא הקדישו עד העת האחרונה תשומת לב לתופעת הטיפים, יש להם חשיבות כלכלית רבה. בשנים האחרונות, ערך עזר בארה"ב ובישראל סדרת מחקרים שפורסמו בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים שונים, ושנועדו להסביר את המניעים להענקת טיפ.
המסקנות של עזר היא שמתן טיפים מערער את ההנחה המקובלת בתיאוריה הכלכלית כי האדם הנו יצור אגואיסטי לחלוטין. לדברי עזר, "שתי הסיבות העיקריות למתן טיפים שאנשים ציינו במחקר שערכתי בישראל בארה"ב, הן שמתן טיפים זו נורמה חברתית, ושהם רוצים להראות את הכרת התודה שלהם. סיבה מרכזית שלישית היתה שהם יודעים שמלצרים תלויים בטיפים כמקור הכנסה".
למאמר המלא של עופר אילני בעיתון "הארץ" ..