עיבוד: נעמי גלאור , עורכת תוכן , פרויקט הגורם האנושי , ישראל תשוקה מינית היא חוויה אוניוורסלית, אבל הגדרותיה עשויות להיות אינדיווידואליות.
לעתים קרובות אנחנו משתמשים במונח 'תשוקה מינית' כאילו כולנו מדברים על אותו דבר", אבל ממחקרים עולה שלאנשים יש הגדרות שונות מאוד למושג תשוקה.
תגלית בולטת מהעת האחרונה סותרת את הדגם המקובל של התפתחות האקט המיני אצל נשים, וכנראה גם אצל גברים. באמצע המאה ה-20 הציעו חוקרי המין את הרצף הבא: מפגש מיני מתחיל בתשוקה - השתוקקות לקיים יחסי מין המתפתחת מעצמה ומדרבנת את האדם לחפש שותף. המפגש מוביל להתעוררות מינית, אחריה ריגוש מיני, קיום יחסי מין, שיא ורגיעה.
בסדרת מחקרים שהתקיימו לאחרונה, הוכח שבזמן חשיפה לדימויים מיניים מופעלת כל המערכת המוטורית כמעט באופן מיידי. ככל שדימויים אלו בוטים יותר מבחינה מינית, כך חזקים יותר האותות החשמליים. לדברי לאן, נראה שהגוף מתוכנת לסקס עוד לפני שהמוח יודע על כך, והתעוררות מינית אינה בהכרח תהליך מודע.
לפי ציר הזמן המיני שתיעד המחקר, התשוקה נמצאת אחרי ההתעוררות המינית ולא להיפך. המסקנה מתאימה לתבנית שזיהו לאחרונה נוירו-ביולוגים בתחומי חיים אחרים; עוד לפני שאנחנו מודעים לרצון שלנו לעשות משהו - לנופף לידיד, לפתוח ספר - נדלקים אזורי המוח הדרושים לביצוע הפעולה. לטענת המדענים, המחשבה שאנחנו שולטים בתשוקותינו היא רק אשליה, אולי חיונית.
על פי הממצאים החדשים, במקרים מסוימים הטיפול המתאים ביותר לסובלים מדחף מיני נמוך הוא התמקדות בהגברת ההתעוררות המינית ולאו דווקא בתשוקה - לשכוח מחשבות מיניות ולהדגיש תחושות מיניות, איתותים גופניים או פעילויות המדרבנים את הצתת המעגל החשמלי המיני, בהנחה שהשאר יתפתח משם.
להמשך הכתבה בעיתון הארץ, מיום 14 באוגוסט, 2007