קרדיט : מתוך מוסף הארץ
כמורה בתיכון הוא עשה יד אחת עם התלמידים נגד המנהלים: במקום ללמד לפי הספר, הוא הזמין אותם להמחיז מתכונים מספרי בישול והציע להם לתת ציונים לעצמם. פרנק מק'קורט, מחבר "האפר של אנג'לה", זוכר היטב את הסימנים הכחולים מהמקלות בבית הספר באירלנד. עכשיו הוא תוקף את מערכת החינוך האמריקאית ברב המכר "המורה", שיצא לאור לאחרונה בישראל.
מק'קורט עצמו מעולם לא למד בתיכון. החינוך היחיד שזכה לו באירלנד היה בבית הספר של הכנסייה בעיר לימריק, חוויה שהותירה אותו משוכנע על דרך השלילה בחשיבותו של חינוך טוב להתפתחותו של כל תלמיד. עם תואר בחינוך מאוניברסיטת ניו יורק ניסה מק'קורט לעבוד במשרות פקידותיות, אבל לא החזיק מעמד. ב-58' מצא מק'קורט לראשונה משרת מורה בבית הספר המקצועי "מקי" שבסטייטן איילנד. התלמידים, רובם בני פועלים, באו לעתים קרובות מרקע בעייתי, ומק'קורט ניסה ללמד אותם ספרות אנגלית כשהוא נאבק בבעיות משמעת וברמת קשב נמוכה. כמעט מיד הבין שכדי לשרוד בכיתה עדיף לנטוש את תוכנית הלימודים לטובת שיטות הוראה חריגות - כשגילה שהתלמידים נוהגים לזייף מכתבים מההורים כדי להתחמק משיעורים, ביקש שיכתבו מכתבים כאלה כתרגיל בכתיבה יוצרת. בהזדמנות אחרת לימד שייקספיר דרך הצגתן של סצינות שונות על ידי התלמידים. כשמצא בארון בכיתה מאות חיבורים מתפוררים מיושן שאף מורה לא טרח לתקן, הוא ותלמידיו העתיקו אותם במשך חודשים כדי לשמר את סיפוריהם האישיים של הכותבים למען הדורות הבאים. נסיונותיו מביאים אותו לחשוב שהחינוך סובל ממנת יתר של ביורוקרטיה וקטנוניות.
על פרנק מקקורט, נסיונו ודעותיו בנושאי חינוך בהמשך הכתבה במוסף הארץ