הבזקים

מסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בינואר 2005 בחן את הקשר שבין מספר שעות העבודה השבועיות במדינות שונות לבין תפוקת העובדים.

" מחקרים שבדקו את ההשלכות הכלכליות של הרפורמה בתחום" , נכתב , "מצאו כי המעבר לשבוע עבודה בן 35 שעות הפחית את סך-כל שעות העבודה בצרפת ב-7.5% והביא להפחתת התוצר ב-2.5% , דבר שמעיד על עלייה בפריון".

האירופאים החליטו לקחת את הזמן לידיים

האירופאים החליטו לקחת את הזמן לידיים

מחבר: הראלה סטוצקי-באר
מקור: מעריב , עסקים , 30 בינואר 2007
תאריך: 06.02.2007


 מקור וקרדיט :  הראלה סטוצקי-באר , מעריב , עסקים , 30 בינואר 2007 .

 בעוד האמריקאים ממשיכים להגדיל את מספר שעות העבודה השבועיות , מתראים פחות עם ילדיהם ורואים יותר ויותר את המחשב שבמשרד - האירופאים החליטו ללחוץ על בלמים.  התוצאה : פריון העבודה עלה , והמושג "איכות חיים" נהיה קצת פחות נדיר.  בישראל נמשך בינתיים המרדף המהיר אחר הקריירה אבל גם זה עוד עשוי להשתנות.

 השוואה שערכה מחלקת המחקר הכלכלי של ארגון המדינות המתועשות  (OECD) בנוגע לפריון העבודה בשנת 2004 העלתה , כי צרפת אכן הציגה את הפריון הגבוה ביותר , וכמוה עשו בלגיה , אירלנד, לוקסמבורג ונורבגיה. רמות פריון אלה היו זהות או גבוהות מרמת הפריון בארצות הברית , שבה עובדים יותר שעות בשבוע. 

 מסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בינואר 2005 בחן את הקשר שבין מספר שעות העבודה השבועיות במדינות שונות לבין תפוקת העובדים. " מחקרים שבדקו את ההשלכות הכלכליות של הרפורמה בתחום" , נכתב , "מצאו כי המעבר לשבוע עבודה בן 35 שעות הפחית את סך-כל שעות העבודה בצרפת ב-7.5% והביא להפחתת התוצר ב-2.5% , דבר שמעיד על עלייה בפריון".

 המועצה הלאומית לבטיחות בארה"ב מעריכה כי מיליון אמריקנים נעדרים מהעבודה מדי יום בגלל מתח - והדבר עולה למשק יותר מ-150 מיליארד דולר בשנה למעשה, ב-2003 החליף המתח את כאבי הגב כסיבה העיקרית להיעדרות מעבודה בבריטניה.

 לא מפתיע כי תנועת הסלואו ( "בשבח האיטיות")צוברת תאוצה. "יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מוצאים דרכים ללחוץ על הבלמים במרוץ המטורף הזה.".

 ד"ר רפי שניר , פסיכולוג ארגוני ומרצה במכללה האקדמית תל אביב יפו , שחקר בשנים האחרונות את  תופעת ה"וורקוהוליזם" ,  מסביר כי הופעת תנועות הסלואו אינה מפתיעה. לדבריו , במידה רבה היא ריאקציה להאצת קצב החיים - שמוורקוהוליזם הוא אחד ההתבטאויות שלה.

לדבריו , מחקרים רבים מראים כי עבודה ממושכת גורמת לירידה בתפוקה ולפגיעה בבריאות: "ממצאים מראים כי בטווח הקצר , יותר מ-21 שעות עבודה רצופות הן שוות ערך לשכרות, כפי שהיא מוגדרת בחוק."

 "תקופות עבודה ממושכות יותר גורעות באופן ניכר מהתפקוד הקוגניטיבי , ומגדילות את הסיכוי  שיתרחשו טעויות קטסטרופאליות - דבר שהוכח בקרב מתמחים ברפואה , למשל".

 בישראל תנועות הסלואו עדיין לא נפוצות , לדברי ד"ר רפי שניר, "הסיבה לכך היא שטרם הגענו לקצה הסקאלה , כפי שקרה בארצות הברית". "אפשר לראות את ניצני התופעה בארץ בעיקר בקרב עובדי היי-טק , שמחליטים כי הקצב של העולם הזה לא מתאים להם, ועוברים לעבודות שבהן יש להם יותר שליטה על זמנם. זה עשוי לקרות גם בקרב מתמחים, ובארצות הברית למשל הגבילו את שעות העבודה של מתמחים ברפואה - מיולי 2003 אסור להם לעבוד יותר מ-80 שעות בשבוע.  בישראל עוד לא קיימת הגבלה כזאת, אבל אם יהיו יותר תביעות על רשלנות רפואית , הנהלות בתי החולים ייחשבו פעמיים , מעריך שניר.

 באותו מאמר בעיתון מעריב מספר לירן לוטקר, העובד עתה בשבדיה,  כי בשבדיה לא מצפים כלל שהעובד יעבוד שעות נוספות ואסור לעובד לעבוד יותר מ110% משרה. "זה מנוגד לחוק" , וצריך לקבל לשם כך אישור מיוחד מוועדי העובדים" . שבוע העבודה הוא בן פחות מ40 שעות. התפיסה היא שהעבודה מהווה בסך הכול חלק ממכלול  של האדם - ולא להפך.

  מספר לירן לוטקר משבדיה :  " התפוקה של החברה שה אני עובד אינה נופלת מזו של החברות שבהן עבדתי בארץ ואף עולה עליה במובנים מסוימים. כל זאת בלי לחץ מטורף של ימי עבודה שלא נגמרים , ועם האפשרות  לפתח את החיים שמחוץ לעבודה בלי לחשוש  שתודבק לך תווית "הלא משקיע" . הבוס הישיר שלי - אדם ששולט בתקציבים שהיקפם מאות מיליונים ומנהל מאות עובדים - מוצא זמן לאכול  מדי יום ארוחת ערב עם ילדיו הקטנים" . אחת  מעמיתותיי  לעבודה החליטה שהיא עובדת רק 80% משרה , כדי שיהיה לה זמן לשפץ את הבית החדש שהיא ובעלה קנו.".

 מקור : מעריב , עסקים , 30 בינואר 2007 .

 

בשבח האיטיות...
מדוע אנו ממהרים כל הזמן? מהי התרופה למחלת המהירות? קרל אונורה מתאר בצורה מענגת אנשים וארגונים שבמקום להספיק, לייעל, להאיץ החלו לחשוב במונחים של ליהנות, להיות. וראו זה פלא: בריאותם השתפרה ללא הכר כמו גם המוטיבציה, היצירתיות והתפוקה! הספר קורא תיגר על תרבות המהירות ומראה שהאטת הקצב בכל התחומים רק מגבירה את הסיפוק והיצירתיות ומשפרת את הבריאות. אונורה כתב לעיתון קנדי סדרת כתבות בזכות האיטיות, שזכתה לתשומת לב, ומשם העניין התגלגל ותפס תאוצה בעולם ההוצאה לאור והפך להיות ספר מבוקש.

 

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי

אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק