איסוף ועיבוד: נעמי גלאור, עורכת תוכן פרויקט הגורם האנושי , ישראל
אם שואלים ילדה ברהמנית מנפאל מה תעשה אם ילד אחר ישפוך משקה כלשהו על המחברת שלה, תגובתה תהיה שונה מזו של ילדה בת טמנג. הילדה הברהמנית תכעס, אך בשונה מילדים במערב, לא תחשוף את כעסה. ילדה בת טמנג, לעומת זאת, תרגיש בושה על-כך שהניחה את המחברת במקום שבו היא עלולה להינזק. גם היא לא תחלוק את רגשותיה עם חבריה.
כיצד ילדים שגרים במרחק לא רב, האחד מהשני, מפתחים תגובות כה שונות?
נפאל היא מקום מצוין ללמוד על השוני בהפנמת ערכים חברתיים, והעברתם מדור לדור, משום שכמה מהכפרים בה כל-כך מנותקים, שתושביהם כמעט ואינם באים במגע עם תושבי כפרים אחרים. צוות בהנחיית פרופסור פמלה קול, חקר 4 כפרים כאלה. 2 של בני ברהמן, ו-2 של בני טמנג, ומצא שילדי טמנג, הביעו כעס לעתים רחוקות יותר מילדי ברהמן, אך הביעו יותר רגש של בושה.
הבדלים ניכרו גם באופי אנשי הכפרים - בעוד אנשי טמנג נראו תמיד שמחים ובעלי חוש הומור, אנשי ברהמן היו יותר מאופקים, והיררכים.
עוד על המחקר.
מקור מידע: Cognitive daily
עוד על החוקרת הבכירה בתחום הפסיכולוגיה , פרופסור פמלה קול מאוניברסיטת פנסילבניה
קובץ המאמרים המקורי בו התפרסם המחקר