בידוד ללא בדידות? מחקר פסיכולוגי-חברתי בחן את מושג הבדידות במגפת הקורונה

מחקר פסיכולוגי חברתי שנערך בישראל בעיצומם של הסגר והבידוד בחודשי הקורונה, מגלה כמה עובדות מעניינות בנושא הבדידות. המחקר, אותו ערך ד"ר יצחק אלפסי, בדק משתנים שונים של התמודדות רגשית בתקופת הסגר. האם אנשים שגרים לבד סבלו יותר, או שמא בדידות היא תחושה סובייקטיבית?

נחמה שירלי פרקש

ד"ר יצחק אלפסי, פסיכולוג חברתי וחוקר דפוסי היקשרות ממכללת הדסה בירושלים, תפס את הקורונה בקרניים, ולא נתן לה להתחמק לפני שערך ניסוי חברת-פסיכולוגי בזמן אמת. המחקר שערך בדק את הקשר בין טיפוסי היקשרות שונים ובין יכולת ההכלה הרגשית שלהם בתקופת הסגר והבידוד. אחת המסקנות הבולטות מהמחקר שלו קשורה לחוויית הבדידות שחווינו בבידוד בחודשי הקורונה, ובאופן מפתיע או לא - אין לה שום קשר לזוגיות.

"התמודדות רגשית בתקופת מגפת הקורונה" - המחקר של ד"ר אלפסי - הציף על פני השטח את השפעות הקורונה על המצב הנפשי ועל הבדידות. ד"ר אלפסי ביקש לבדוק כיצד משפיעה תחושת אי-הוודאות שאפיינה את ימי הקורונה על ההתמודדות הרגשית של אנשים בעלי מאפייני היקשרות שונים. במחקר השתתפו 353 אנשים, כאשר ממוצע הגילאים היה 35.

בדידות, כך עולה מהמחקר, היא לא רק עניין של מספרים, היא יותר עניין של הוויה. תסתכלו על ילדים קטנים משחקים עם החברים דמיוניים. הם צוחקים, הם רוקדים, הם מאושרים. עכשיו תביטו בנתוני הגירושים העולים, כמעט חמישים אחוז מתגרשים (יש האומרים שחמישים האחוזים האחרים פשוט לא מרשים לעצמם) - ותבינו לבד. אולי לא טוב היות האדם לבדו, אבל זה שהוא זוגי, לא מעניק לו תעודת ביטוח לאושר.

פול דולן, פרופסור למדעי ההתנהגות בבית הספר לכלכלה של לונדון, פרסם לפני שנה ספר ובו חשף ממצאים של הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה. המחקר שלו השווה בין רמת האושר והאומללות של נשואים, רווקים, אלמנים גרושים ופרודים - והמסר שלו היה ברור: נשים לא נשואות וללא ילדים, הן המאושרות ביותר. האחרונות ברשימה והאומללות ביותר, לפי המחקר שלו, היו דווקא נשים נשואות. מחקר נוסף שפורסם עוד לפני למעלה מעשור בידי חוקרים מאוניברסיטת קווין-מרי בלונדון, וכלל 4000 נשים וגברים מתחת לגיל שישים וחמש, קבע שנשים ללא מערכות יחסים הן המאושרות ביותר.