הבזקים
אפילו שיתוף (share) הוא סוג של חשיפה.המרחב הווירטואלי המשותף מסייע במילוי צרכים נפשיים התפתחותיים. לפי הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט. ראיון מעניין בהחלט.
אינטרנט

מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החברתיות וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו ?

גורם מפרסם: אתר מהות החיים , 2017
תאריך: 28.04.2018

 ראיון מעניין עם מאיה שפילמן פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית

מאיה שפילמן, פסיכותרפיסטית ומומחית בטיפול במשחק, play therapy. החיבור יתברר בהמשך. שפילמן טוענת שלרשת החברתית יש איכויות פסיכולוגיות שתומכות בקיום הנפשי של חבריה. לצורך הדיון היא מבקשת להגדיר "חשיפה ברשתות חברתיות" כחשיפה של רגשות, תמונות, אירועים, הישגים, ומסבירה שאפילו שיתוף (share) הוא סוג של חשיפה.

הרשת החברתית מספקת יתרונות אינטואיטיביים שכבר דובר עליהם רבות, ביניהם תחושת שייכות, תמיכה, אהבה, עניין, שמירה על קשר ועל מערכות יחסים עם אנשים רחוקים, שכן הרשת עוזרת לנו להישאר בתודעה של האנשים הרחוקים מאתנו.

אבל שפילמן מאמינה כי הרשת מספקת הרבה יותר מזה, וטוענת שהמרחב הווירטואלי המשותף מסייע במילוי צרכים נפשיים התפתחותיים. "לפי הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט [ממייסדי זרם פסיכולוגיית העצמי]", היא מספרת, "בהתהוות של האישיות שלנו יש צורך התפתחותי נפשי ב-mirroring, שיקוף". לצורך התפתחות תקינה, התינוק הגדל זקוק לראות בעיני אמו כמה הוא נפלא, מיוחד, מעורר התפעלות והערצה. גם לפי הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט כבר בינקותו מזהה התינוק בעיני אמו התפעלות שחיונית להתפתחותו הנפשית. בהיעדר סיפוק הצרכים הנפשיים הללו, עלולה להיפגע תחושת העצמי של התינוק ובהמשך המבוגר -  עם חוויית עצמי מקוטעת, עצמי פגוע ותחושת ערך עצמי קשה או לא יציבה - המתקשה לעמוד בפני אתגרי הקיום.

אם חושבים על פייסבוק, למשל, הרי שכפתור הלייק ממלא את הצורך הנפשי הינקותי שלנו בהתפעלות, במיוחד תת-הכפתור wow. "הלייק הוא קתרזיס של ממש, וכמה שיותר לייקים יותר טוב", מזכירה שפילמן שבתוך תוכנו כולנו מחכים שיתפעלו מאתנו ושואפים לתת מקום לאני הגרנדיוזי שלנו, אפילו אם פעמים רבות מסתתר מאחוריו 'אני' קטן וחסר ביטחון.

השחרור מתחיל מהפוסט

אינטואיטיבית, קל יותר להבין מה מניע אותנו לפרסם הישגים ורגשות חיוביים. אבל פעמים רבות אנחנו דווקא נהנים לשתף דווקא במשהו סודי או מביך. למה, בעצם? "לפרסם משהו מביך על עצמי יכול להיות אקט משחררמסבירה שפילמן. "אני מוציא החוצה ממני משהו שבחוויה שלי או בתפיסה העצמית שלי הוא אולי בלתי נסבל. אני חושף את זה ומקיא את זה החוצה, גם במחיר של חשיפה. בנוסף, כשאני מפרסם משהו מביך על עצמי אני איפשהו משדר את המסר, בהפוך על הפוך, שזה קטן עליי". זו דוגמה נוספת לכך שברשתות החברתיות אף פעם אין לדעת מה באמת עומד מאחורי הפרסום והאם אנחנו באמת מכירים את מי שכביכול חושף מעצמו.

לראיון המלא


 

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי
הנצפים ביותר
אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק