יותר ויותר חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. הפתרון, למרבה השמחה, גדל על העצים
אתנובוטניקה היא ענף קטן ולא לגמרי ברור של מדעי החברה, המתמקד במגוון הדרכים שבהן משתמשים עמים ילידיים בצמחים למאכל, מחסה, ביגוד, אמנות ורפואה. בתוך שדה המחקר הקטן ממילא הזה מצטופפות כמה קבוצות של חוקרים המנסות לנצל את הידע הזה להפקת תרופות חדשות, וקווייב הפכה למעין מנהיגה שלהם. כמי שכף הגננים אינה זרה לה, היא משלבת את התובנות המשותפות של רפואת הצמחים המסורתית עם רצינותם של ניסויי המעבדה המודרניים. בחמש השנים האחרונות היא ליקטה מאות שיחים, עשבים וצמחי מרפא ולקחה אותם איתה לאמורי, לניתוח כימי מקיף.
בחשיפת הסודות הכימיים של הצמחים האלה, גילתה קווייב מועמדים מבטיחים לדור חדש של תרופות שעשויות לעזור לפתור את אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור: העובדה שמספר גדל והולך של חיידקים מחוללי מחלות מפתחים חסינות לכל סוג של אנטיביוטיקה קיימת, ובמהירות. ללא אנטיביוטיקה יעילה, לא ניתן יהיה לטפל במחלות זיהומיות נפוצות הניתנות לריפוי כיום; לידות, ניתוחים שגרתיים ואפילו חתך מקרי עלולים להיות קטלניים. התפשטותם הנרחבת של חיידקים עמידים גובה כבר כיום את חייהם של 700,000 בני אדם בשנה בכל העולם. מומחים חוזים, בהערכה שמרנית, כי עד 2050 הם כבר יקטלו עשרה מיליון בני אדם בשנה - אחד בכל שלוש שניות. "אנחנו עומדים על סף תהום של עידן פוסט־אנטיביוטי", אומרת קווייב. "פשוט עוד לא נפלנו".
למאמר המלא בעיתון "הארץ"