הבזקים
וורקוהוליסטים הם אנשים שעובדים ללא הרף, אך בניגוד לאמונה הרווחת, הם לא נהנים מזה ופוגעים בעצמם ובמקום עבודתם. פרופ' שאופלי, מבכירי החוקרים בתחום, מסביר ל"כלכליסט" מהם הסימנים להתמכרות ואיך ניתן לעודד עובדים להיות מחויבים בצורה בריאה?
וורקהליזם

וורקוהוליזם: זה רק נשמע מכובד, אבל זו התמכרות לכל דבר

גורם מפרסם: עיתון "כלכליסט"
מחבר: כרמית עירון פלר
תאריך: 09.10.2016

כרמית עירון פלר

"אנשים בדרך כלל חושבים שוורקוהוליסט הוא אדם שעובד מאד קשה, או שיש לו נישואים גרועים והוא לא רוצה לחזור הביתה ולכן הוא נשאר במשרד", אומר פרופ' וילמאר שאופלי מהולנד, מבכירי החוקרים בעולם של תחום יחסי העבודה.

אולם לדברי שאופלי, ההגדרה הזו אינה מדויקת כלל. "וורקוהוליזם הוא מניע פנימי לעבוד, אובססיה שאתה צריך לעבוד בין אם אתה רוצה את זה או לא. אתה מרגיש רע, חסר תועלת ואשם כשאתה לא עובד, אז בבסיס אתה צריך לעבוד כדי להרגיש יותר טוב. וורקוהוליסט לא מסוגל להתנתק מעבודה וליהנות מדברים אחרים מלבד עבודה".

"השאלה הקריטית היא האם אתה מרגיש אשם לגבי זה", מסביר שאופלי, "גם אני בודק את האימייל שלי לפעמים בחופשות, אבל אני לא מרגיש אשם, אני יכול גם לא לעבוד ולא לחשוב על עבודה. עבור וורקוהוליסטים, זה בלתי אפשרי".

 וורקוהוליזם - רע לאדם עצמו, לסביבתו ולארגון

 "להיות וורקוהוליסט זה מעין תג של כבוד בעיני אנשים מסוימים. זוהי ההתמכרות הכי מוסווית, אך זו התמכרות לכל דבר. לפעמים להיות וורקוהוליסט יכול להיראות כדבר מה טוב, כי אדם כזה נחשב כאחד שניתן לסמוך עליו. בזכות זה הוא יקבל פידבק חיובי מראש הצוות שלו, וזה יחזק את ההתנהגות שלו. מחקרים הראו כי וורקוהוליסטים מתקדמים יותר מהר ומרוויחים יותר כסף. זה גורם לאנשים הללו לומר 'טוב, זה לא כל כך נורא לעבוד קשה, כי אני מקבל תגמול ראוי על כך'", אומר שאופלי.

 עם זאת הוא אומר כי "וורקוהוליזם בא על חשבון קשרים חברתיים ובריאות. לוורקוהוליסטים יש בעיות קשות של שינה, הם בסיכון גבוה למחלות לב - משום שהם כל הזמן מעוררים ולא מסוגלים להירגע. מצאתי שמשום שוורקוהוליסטים לא יודעים מתי לעצור, הם פשוט ממשיכים לעבוד. הם מכלים את כל האנרגיה שלהם ומגיעים למצב של תשישות, עד שאינם מצליחים לצאת מהמיטה, ומרגישים כמו סוללה שהתרוקנה. אז הם עלולים להיות מרותקים למיטה כמה חודשים ולהרגיש מאד אשמים על כך. בסיכומו של דבר, להיות וורקוהוליסט נראה מועיל בשלבים הראשוניים, ויש אף מחקרים שטענו כך, אבל זה מטעה".

  למאמר המלא בעיתון "כלכליסט"

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי
הנצפים ביותר
אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק