מי בריון של אמא?

 הורים הם השופטים הגרועים ביותר של ילדיהם. אתם חושבים שדווקא אתם אוביקטיביים? חישבו שוב 

תפיסות לא נכונות הם חלק טבעי בהורות. אמהות ואבות רואים את ילדיהם כפי שהם רוצים לראותם - לעתים קרובות כפי שהם תופסים אותם מאז לידתם. 

לתפיסות מוטעות של הורים אין סיבה אחת, אבל מומחים מסכימים שמקום טוב להתחיל הוא הראי. כיצורים אגוצנטריים אנו רואים את העולם דרך הפרספקטיבה שאנחנו מכירים טוב מכול - הפרספקטיבה שלנו. יש לנו הרבה יותר מידע לגבי עצמנו משיש לנו לגבי אנשים אחרים, וזה משפיע על ההנחות והשיפוטים שלנו לגבי אנשים שאנו נמצאים איתם במגע מדי יום, והצאצאים שלנו בהחלט אינם יוצאים מן הכלל.  אנחנו גם מגבשים דעות סובייקטיביות ביותר לגבי עצמנו. עמוק בפנים רובנו מאמינים שאנחנו מיוחדים באופן כלשהו, שיש לנו תכונות שמבדילות אותנו מן ההמון. "ההטיה הזו לטובת העצמי יוצרת אצל אנשים תחושה מוגזמת של הייחודיות שלהם," אומרת חוקרת הפסיכולוגיה ג'ודית ריץ' האריס, מחברת "The Nurture Assumption: Why Children Turn Out the  Way They Do". לאשליות חיוביות כאלה יש יתרונות פסיכולוגיים ממשיים: הן מחזקות אופטימיות, למשל, וגורמות לנו להרגיש שיש לנו שליטה רבה יותר על עתידנו.

הכחשה מזינה גם את שני צדדיה של תפיסה מוטעית לגבי ילדים ותוקפנות. מחקרים מראים שהורים נכשלים הן בזיהוי מקרים שבהם ילדיהם חווים בריונות והן במקרים שבהם הם עצמם הבריונים. "רק לעתים רחוקות מאד ילדים מספרים להוריהם שהם מציקים למישהו או שמציקים להם," אומרת הפסיכולוגית החברתית דברה פפלר מאוניברסיטת יורק שבטורונטו, מומחית במניעת בריונות. "כשבני גילך הופכים אותך לקורבן זו חוויה מבישה מאד, וילדים לא מספרים על כך למורים או להורים מסיבות שונות, בין השאר מתוך מחשבה שההורים או המורים רק יחמירו את המצב."

בתחילת שנות התשעים חקרה פפלר שתי קבוצות של ילדים: קבוצה אחת כללה ילדים שאובחנו כתוקפניים ביותר והופנו על-ידי מוריהם לרכישת מיומנויות חברתיות. האחרת הייתה קבוצת ביקורת של ילדים באותו תמהיל גילאי, מגדרי ואתני, שמוריהם אפיינו אותם ככשירים חברתית. פפלר הצמידה מיקרופונים לילדים משתי הקבוצות וצפתה בהתנהגותם על מגרש המשחקים. היא נדהמה ממה שגילתה: הילדים הכשירים והבלתי-ישירים חברתית הציקו לילדים אחרים באותה מידה. "מאז המחקר הזה היו מחקרים רבים שהראו שיש סוגים שונים של ילדים בריונים," אומרת פפלר, "ואפילו ילדים בעלי מיומנויות חברתיות גבוהות נעשים פופולאריים יותר כשהם מציקים. לכן זה לא מפתיע אותי שיש הורים שחושבים שהילד שלהם לא יכול להיות כזה."

בריונות היא התנהגות מורכבת ולא קל לזהות אם ילד הוא תוקף או קורבן; יש ילדים שהם גם וגם. ייתכן שגם העניין הזה נעשה חמור יותר בשל היעדר מערכת התמיכה של הכפר בהורות המודרנית. "הילדים שלנו מנותקים מאד בהשוואה לילדים בפחות או יותר כל מדינה מפותחת אחרת," אומר פפלר. הורים עלולים לראות את ילדיהם באור חיובי בלתי מוצדק, או פשוט להכחיש בעיות.