דורית פרנס
פרופסור אורן פְרוֹי, העומד בראש המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות שבאוניברסיטה העברית, חוקר את השפעות הגומלין בין השעון הביולוגי ובין תזונה. כיצד זמני ארוחות וסוגי מזון שונים משפיעים על השעון הביולוגי מזה, ועל השמנה, על בעיות הורמונליות, על מחלות ניווניות של מערכת העצבים ואף על הזדקנות, מזה. בייחוד, פְרוֹי חוקר את הקשר בין חילוף חומרים (מטבוליזם) בגוף ובין השעון הביולוגי. גורמים מטבוליים מסוימים, בעיקר גורמים קטבוליים, הקשורים בפירוק חומרים לצורך הפקת אנרגיה, הם חלק ממנגנון השעון עצמו, ולכן לשעון הביולוגי יש השפעה מכרעת על קצב חילוף החומרים בגוף. וכנגדו קיים גם הכיוון ההפוך, מסביר פְרוֹי. השמנת יתר פוגעת בפעילות השעון הביולוגי, ולכן אנשים שמנים סובלים לעתים קרובות מעייפות מוגברת. גם מזון עתיר שומן לעצמו פוגע בשעון הביולוגי, משום שתזונה כזאת מספקת אנרגיה מרובה לגוף, וזה מפסיק לייצר, באופן זמני, גורמים קטבוליים החיוניים לצורך הפעילות התקינה של השעון הביולוגי.
אם כך, האם אפשר להשתמש בשעון הביולוגי כדי לרדת במשקל? התשובה היא: בהחלט כן. פְרוֹי ועמיתיו הראו בניסויים בעכברים שאפילו תזונה עתירת שומן, האמורה לשבש את השעון הביולוגי, יכולה למנוע השמנה אם היא ניתנת בתזמון נכון. הרעיון העומד בבסיס הניסויים הוא שתזונה המוגבלת למספר מצומצם של שעות ביום יכולה לכוונן מחדש את השעון הביולוגי, בגלל השינויים החדים בין פעילות מטבולית מוגברת (בזמן התזונה) ובין פעילות מטבולית נמוכה (בשאר הזמן). מכיוון שרמת הביטוי של הגנים של השעון מושפעת על ידי פעילות מטבולית, תזונה מוגבלת בזמן גורמת להבדלים חדים יותר בזמני ביטוי הגנים של השעון, ובכך מחדדת את פעילותו.
למאמר המלא בכתב העת סיינטיפיק אמריקן
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 