ניכור בין אחים יכול להרוס משפחות ולעורר תסכול וחרטה קשים. מדוע אחים מסוימים עומדים זה לצד זה בכל מצב, בעוד שאחרים מנתקים את הקשר?
מספר האמריקאים שמנוכרים לגמרי לאחד מאחיהם קטן יחסית - כנראה פחות מ-5 אחוזים, אומר קרל פילמר (Pillemer), מרצה להתפתחות האדם ולגרונטולוגיה מאוניברסיטת קורנל. השאר מדווחים בעיקר על רגשות חיוביים או ניטרליים ביחס לאחים, אבל יכולות להיות לכך משמעויות שונות. לדוגמה, רק 26 אחוז מהנסקרים בגילאי 65-18 שהשיבו לסקר של אוניברסיטת אוקלנד דיווחו על מערכת יחסים תומכת מאוד עם אחות או אח, הכוללת קשר תכוף ותחרותיות מעטה, בעוד ש-19 אחוז דיווחו על מערכת יחסים אדישה ו-16 אחוז על מערכת יחסים עוינת. השאר אמרו שאחיהם ידידותיים ותומכים - תיאור שלא שולל קשר מוגבל או תחרותיות רבה.
לכל אחד מאיתנו יש רמה אחרת של סובלנות ורגישות, ולכן קשה לאפיין מבחינה אישיותית אנשים שמנתקים את הקשר עם אחות או אח; זה עשוי להיות סימן לכבוד עצמי רב או לרגישות קיצונית, תלוי איך מפרשים את המצב: האם האח ה"בעייתי" היה עוין באמת, או שמא המתנכר הוא אדם שנעלב מהר מדי אפילו כשאין כוונה להעליב?