פרופ' אייל וינטר מסביר למה דווקא האדם שמאמץ את הרגשות הלא רציונליים שלו הוא אדם רציונלי ■ מה קורה כשמשלבים בין תורת המשחקים לתורת האבולוציה? וגם: האם להסמיק זה טוב או רע?
אותם רגשות לא מועילים ולא־רציונליים ממלאים דווקא תפקיד חשוב בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו. אף שאנחנו נוטים לראות את אותם רגשות כמעמסה, אף שלעתים קרובות רובנו מקווים ומנסים ככל יכולתנו שלא לקנא, לכעוס או להיות מובכים, מתוך מחשבה שאותם רגשות פוגעים ביכולתנו לקבל החלטות נבונות, טוען פרופסור אייל וינטר שדווקא הרגשות הלא רציונליים שלנו הם רציונליים למדי. על אף שאנו נוטים לראות את תהליך קבלת ההחלטות ככזה שבו נאבקים ביניהם שני מנגנונים מנוגדים - המנגנון הרגשי, האימפולסיבי, זה שגורם לנו לאהוב, לשנוא, לכעוס ולחוש אי־נעימות, והמנגנון השכלתני שמאפשר לנו לקבל החלטות נכונות - למעשה מדובר במנגנון אחד ויחיד.