הקיטוב החברתי-כלכלי בישראל מייצר מעמד ביניים מפולג, ובתוכו שתי שכבות אוכלוסיה: מעמד ביניים גבוה ומעמד ביניים נמוך, כך מעלה ממחקר חדש של מרכז טאוב שכתבה ד"ר זויה ניסנוב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן. המחקר יוצג היום (ג') בכנס האגודה הישראלית לכלכלה.
מהמחקר עולה כי פערי ההכנסות בין שני המעמדות עמוקים מאוד: המעמד הבינוני הנמוך כולל משקי הבית שהכנסותיהם החודשיות נעות בין 1,950 ל-5,100 שקל לנפש, ואילו המעמד הבינוני הגבוה כולל משקי בית שהכנסותיהן החודשיות בטווח של 5,100 -12,540 שקל לנפש. המשמעות: ההכנסה לנפש ברף העליון של המעמד הגבוה יותר מכפולה מזו של המעמד הנמוך. ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש (כולל ילדים, ה"ו) המשתייכת למשפחה מעמד הביניים - כך לפי המחקר - היא כ-3,500 שקל לחודש. בעוד המעמד הבינוני הנמוך הוא 40% מהאוכלוסיה הכללית הרי שמעמד הביניים הגבוה הוא 29% בלבד ממנה, ומסיבה זו ממוצע ההכנסות של מעמד הביניים נמוך יחסית.
משמעות הנתונים על-פי ניסנוב היא שיש לחלק את המעמדות הכלכליים בישראל לארבעה: מעמד גבוה, בינוני-גבוה, בינוני-נמוך ונמוך. "בכדי לאחד את שתי הקבוצות האמצעיות לכדי מעמד ביניים אחד גדול וחזק, יש להגדיל את מספר שנות הלימוד בשכבות הנמוכות ולשפר את מערכי ההכשרות המקצועיות".
לכתבה
מחקר: הכנסה לנפש במעמד הבינוני-נמוך - 5,100-1,950 שקל בחודש
מרכז טאוב מציג מחקר חדש של ד”ר זויה ניסנוב על מעמד הביניים ...