הבזקים

החוקר שפיצח את הגנום של האדם הניאנדרטלי מגיש בספרו דו"ח מרתק על עבודתו, שהחלה מלקיחת דנ"א ממומיות והסתיימה בפריצת דרך מדעית. ספרו של החוקר השוודי סוואנטה פּאבו (Paabo), "האדם הניאנדרטלי", הוא ספר אוטוביוגרפי המספר על דרכו בפיצוח הגנום של האדם הניאנדרטלי.

מה אפשר ללמוד מן הגנום של האדם הניאנדרטלי

האדם הקדמון

מה אפשר ללמוד מן הגנום של האדם הניאנדרטלי

גורם מפרסם: עיתון "הארץ"
מחבר: רות אלמוג
תאריך: 18.05.2014

החוקר שפיצח את הגנום של האדם הניאנדרטלי מגיש בספרו דו"ח מרתק על עבודתו, שהחלה מלקיחת דנ"א ממומיות והסתיימה בפריצת דרך מדעית. ספרו של החוקר השוודי סוואנטה פּאבו (Paabo), "האדם הניאנדרטלי", הוא ספר אוטוביוגרפי המספר על דרכו בפיצוח הגנום של האדם הניאנדרטלי.

פאבו עבד בגרמניה וחשב על האדם הניאנדרטלי. הרצפים הראשונים של הדנ"א של הניאנדרטלי פורסמו ב-1997, אבל נדרשו עוד 13 שנים כדי לרשום את הגנום המלא שלו המבוסס על שלושה פרטים.

מדע האבולוציה האנושית מלווה בשתי דוֹגְמוֹת מנוגדות. האחת, ההשערה בדבר "היציאה מאפריקה", והשנייה, ההשערה בדבר ריבוי של מחוזות מוצא. התיאוריה בדבר המוצא האפריקאי היא השלטת והיא טוענת שמוצא ההומו־ספיינס באפריקה, שם נוצר לפני מאתיים אלף שנה, והגיע לאירופה, אסיה ופולינזיה לפני 50 אלף שנים לערך. חוקרים סבורים שהגיע לאוסטרליה קודם שהגיע לאירופה. בשלב הזה נכחדו או עמדו להיכחד כל הצורות הטרום־אנושיות. ידוע שיצור דמוי אנוש - הומו־ארקטוס, הגיע לסין בערך לפני שני מיליוני שנים, ועל כן התומכים בהשערה השנייה - הרב־מחוזית - מאמינים שמינים שונים של יצורים דמויי אדם התקיימו בו־זמנית והתפתחו בד בבד ולא רק באפריקה.

האדם המודרני והניאנדרטלי התפלגו לפני שלוש מאות אלף שנים ובוודאי נפגשו שוב, ככל הנראה במזרח התיכון בערך לפני מאה אלף שנים, וזאת, משום שהאדם המודרני האירופאי והאסייתי, אך לא האפריקאי, מחזיק בכשני אחוזים של דנ"א ניאנדרטלי.

כאשר פאבו וצוותו רשמו את הגנום הניאנדרטלי, הם מצאו עדות לקירבה מורכבת בין בני אנוש מודרניים לבין הניאנדרטלים. אנחנו חולקים אב קדמון משותף שחי לפני כשש מאות אלף שנה. הניאנדרטלים התפזרו על פני שטח שהשתרע מספרד לסיביר והחזיקו מעמד עד לפני 30 אלף שנה. אבותינו התפתחו באפריקה וצעדו אל העולם הישן, שבו פגשו כנראה בניאנדרטלים, וכפי שמחקרו של פאבו וצוותו מראה, הולידו ביחד צאצאים. כמה מאתנו נושאים עקבות של הפגישות הללו בדנ"א שלנו.

מה החשיבות של שחזור הגנום של הניאנדרטלי? פאבו טוען שזה מאפשר לו ולעמיתיו לשרטט רשימה של מוטציות שאבותינו רכשו לאחר שנפרדו מן הניאנדרטלים. בין המוטציות הללו יכולים להיות אותם שינויים שהולידו את היכולות שלנו לשפה, לחשיבה סמלית או לתכונות אחרות שמייחדות אותנו כבני אנוש

לסקירה המלאה של רות אלמוג

מה אפשר ללמוד מן הגנום של האדם הניאנדרטלי

 

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי

אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק