מאת: פרופסור יצחק פרנס

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה חדשה: תוכנות התעמלות למוח. מכוני הכושר האלה למוח אולי אינם דורשים שתקומו מן הכורסה (או מכיסא המחשב), אך הם בהחלט דורשים את זמנכם ואת כספכם. אתרי אינטרנט כמו cognifit, lumosity, sharp brains, vigorous mind ורבים אחרים מבטיחים לשפר מגוון של ביצועים קוגניטיביים, החל בזיכרון וכלה בהיגיון. האם באמת משפרות התוכנות את פעילותו הכללית של המוח?

ביוני 2010 התפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מאמר הבוחן את אימוני המוח. קבוצות חוקרים מאוניברסיטאות קיימברידג', לונדון ומק'מסטר בדקו את השפעתם של "תרגילי מוח" על כושר למידה, זיכרון, למידה אסוציאטיבית והיגיון. בניסוי השתתפו 11,430 בני אדם בגילים שונים וללא כל תהליכי בחירה מיוחדים. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: שתי קבוצות, שמנו 4,000 נבדקים כל אחת, ביצעו שתי סדרות תרגילים שונות זו מזו, ואילו הקבוצה השלישית לא ביצעה תרגילים כלל. כל המשתתפים עברו הערכה באמצעות תרגילים שונים ביום הראשון לניסוי ולאחר שישה שבועות שבהם נבדקי הקבוצות הראשונות "התעמלו" במשך חצי שעה לפחות שלוש פעמים בשבוע. תוצאות המחקר הראו שאצל המתאמנים חל שיפור רק בתרגיל שאותו תרגלו ולא בביצוע תרגילים אחרים. לא נמצאו הבדלים ביכולת הביצועית הכללית של המוח בין שתי הקבוצות שביצעו תרגילים לבין קבוצת הביקורת שלא התאמנה. החוקרים סיכמו אפוא שתרגול במשך שישה שבועות אינו משפר את היכולת הכללית של המוח. המחקר הזה מראה, לפחות לעת עתה, שאין בהתעמלות מוח כפי שהיא מוצעת ב"מכוני כושר למוח" או בתרגילים המצויים באינטרנט לשפר את ביצועי המוח באופן כללי. החוקרים מציינים בזהירות כי ייתכן ששנים רבות של ביצוע תרגילי מוח ישפרו את הקוגניציה, אבל הדבר לא נבדק.

אבל מה כן יכול להועיל? יש מחקרים המורים על כך כי אצל אנשים המבצעים פעילות אינטלקטואלית ממושכת לאורך שנים, כושר הלמידה, החשיבה וניתוח הבעיות עולה על זה של אנשים שבאופן כללי אינם מבצעים פעילות אינטלקטואלית.

יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה  הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.

למאמר בכתב העת סיינטיפיק אמריקן , ישראל