אומגה 3 ודיכאון דו-קוטבי - מחקרו פורץ הדרך של פרופסור סטול
בשנת 1999 הוא החליט פרופסור סטול לבצע מחקר שיבחן את הקשר בין אומגה 3 ודיכאון. במחקר השתתפו 30 ממטופליו שסבלו מהפרעה דו קוטבית (מאניה- דפרסיה) ושקיבלו טיפול תרופתי מקובל (תרופות נוגדות דיכאון לקוטב הדיכאוני וליתיום לקוטב רוממות הרוח (מאניה). המחקר בוצע בשיטת הסמיון הכפול עם בקרת פלסבו.
קבוצת הטיפול המשיכה לקחת את התרופות המקובלות במשולב עם כמוסות אומגה 3, וקבוצת הבקרה המשיכה אף היא באותו טיפול תרופתי אך הוא שולב עם כמוסות של שמן זית (פלסבו). משך המחקר המתוכנן היה 9 חודשים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הטיפול באומגה 3 על ייצוב מצב הרוח.
לאחר 4 חודשים הופסק המחקר וזאת בגלל שיפור מדהים ובלתי צפוי בקרב הקבוצה שקיבלה אומגה 3. פרופסור סטול חש כי אין זה הוגן למנוע מקבוצת הבקרה את הטיפול הטבעי, נטול תופעות הלוואי, ששמו חומצות שומן אומגה 3. הפסקת המחקר לפני המועד המתוכנן זכתה לביקורת שלילית רבה בקרב חוקרים אחרים, אך זכתה לשבחים רבים מהציבור הרחב שקבל באהדה ובהבנה את מניעיו האנושיים כל כך של פרופסור סטול.
הבלוג של אילן בומפלד, לסקירה