טראומה בגוף ראשון

בהוצאת מסה קריטית, מכון הקשרים, אוני' בן-גוריון בשיתוף הוצאת דביר!

השואה היא אירוע מרכזי ומכונן זהות בישראל ובעולם המערבי. לפיכך, נטתה הכתיבה ההיסטוריוגרפית על היהודים בתקופת השואה להתרכז בסיפור ה"יש", ועיצבה את דמות הקורבן כמי ששמר על ערכיו האנושיים והחברתיים ושקיים חיי דת, משפחה ותרבות עשירים בכל התנאים, גם בגטאות ובמחנות המוות. על ההתפוררות החברתית, על התרסקות הזהות ועל השסעים הפנימיים מיעטו לדבר, וזאת על אף שכתבי התקופה העידו על ההפך הגמור. לקורבנות נבנה נרטיב של התגברות ושל ניצחון, תוך הפרדה והבדלה בין הקטסטרופות ש"בחוץ" ליציבותו ועמידותו של ה"פְּנים" האישי והקהילתי. הצבתה של הטראומה כמושג מפתח בקריאת היומנים, משמעותה על כן תפנית רדיקלית במחשבה ובכתיבה על קורבנות השואה. במרכז הקריאה שמוצעת כאן עומדת השאלה מי הוא ה"אני" שבטקסט וכיצד אפשר לספר סיפור שבלב־לבו התפרקות העצמי, שלילתה של הזהות וחוסר אונים קיצוני.

 לסקירת הספר באתר ביקורות הספרים של נורית

טראומה בגוף ראשון - עמוס גולדברג (ספר עיון)