אבדן הוא ילד ישן בזרועותיך: בעקבות ספר חדש על אבדן ואבל

מאת: עמית פכלר

 הציר המרכזי של הספר Working with the Bereaved: Multiple Lenses on Loss and Mourning הוא המודל הדו-מסלולי של האבל של פרופ' שמשון רובין, המציב את עקרון "החיים חייבים להימשך" שהציג פרויד לצד עקרון המשך הקשר עם המת. זהו אחד הספרים המקיפים, המעמיקים והמעשיים ביותר בנושא התמודדות עם מות אדם קרוב.

לפי המודל הדו-מסלולי של האבל, מרגע שאדם חווה אבדן, חייו ממשיכים הלאה לאורך שני קווים מקבילים, קו התפקוד (מסלול I) וקו המשכיות הקשר עם המת (מסלול II). בקו התפקוד מוצאים את התחומים הביולוגיים, הפסיכולוגיים והסוציאליים הגלויים יחסית לעין: תגובות חרדה, דיכאון, מידת התיאבון, תקינות השינה, החשק המיני, תופעות פוסט-טראומטיות, התנהגות בעבודה, יחסים עם אנשים חיים - משפחה וחברים, והשקעה במשימות החיים השוטפות. בקו הקשר עם המת נמצאים זיכרונות, תפישות חיוביות לעומת שליליות של המת, התעסקות בנסיבות המוות, כמיהות להתאחד עמו, ממדים בתהליך האבל (שכונו בעבר 'שלבי עיבוד אבדן': הלם, הכחשה, כעס, התארגנות), אופני-הנצחה ושינויים בחוויית האבדן והמת. בשני הקווים, או המסלולים, נמצא גם היבטים הנוגעים בדימוי עצמי ובמשמעות החיים, כאשר במסלול II היבטים אלה מצויים מטבע הגדרתם בהקשר לדמות המת. אף שהקווים מוגדרים כמקבילים, הם יכולים להיפגש זה עם זה, כמו למשל אצל מי שבוחר לעבוד כרופא (מסלול I) כדי להגשים את חלומו של אביו (מסלול II).

למאמר המלא של עמית פכלר

אבדן הוא ילד ישן בזרועותיך: בעקבות ספר חדש על אבדן ואבל