חבצלת פרבר
ספרו האחרון (עד כה) של איאן קרשו, ההיסטוריון הבריטי הידוע, עוסק בתקופה של עשרת החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, החל ביולי 1944. וליתר דיוק: מלאחר מועד התנקשות הנפל של פון שטאופנברג וחבריו הקצינים בהיטלר, ועד לסיומה של המלחמה והחתימה על הסכם הכניעה "ללא תנאי" של גרמניה לבעלות הברית במאי 1945.
"ההיסטוריה של המשטר הנאצי בחודשיו האחרונים היא היסטוריה של התפוררות...", כותב קרשו בהקדמה לספרו. ניסיון ההתנקשות בחייו של היטלר "היה נקודת תפנית חשובה מבית למשטר הנאצי... בראשית 1945 נראתה באופק (הגרמני) תבוסה הרת אסון... (הגרמנים) חוו 'סוף של זוועה' באופנים ובממדים שלא היה להם אח ורע בהיסטוריה...". מצב זה היה צריך, בנתונים אחרים, להוביל להחלטה להיכנע, מאחר שיותר ויותר התברר לכול - מן הדרגים הבכירים ועד לרוב האוכלוסייה הגרמנית - שהמלחמה אבודה. אך בנתונים ההיסטוריים הייחודיים של גרמניה הנאצית, הוא לא הוביל להחלטה כזאת אלא דווקא להקשחת העמדות ולמלחמה של השמדה עצמית וכללית.
בחודשי הרייך האחרונים גרמניה הייתה למקום של מוות ושל ייסורים לגרמנים. הרס שאפשר היה למנוע אילו הייתה גרמניה מוכנה להיכנע. "הרס עצמי שמקורו בהמשך הלחימה כמעט עד השמדה מוחלטת וכיבוש מלא בידי האויב הוא עניין נדיר ביותר. אך כך נהגו הגרמנים ב־1945. מדוע?..." - זו השאלה העומדת ביסוד הספר הזה.
לסקירת הספר ע"י חבצלת פרבר
ראה גם :
ימי הרייך האחרונים - הקצה - הארץ