כיצד השתלב ולטר בנימין באקלים היהודי-גרמני במחצית הראשונה של המאה ה-20 ואיך נבדל מכמה מעמיתיו לתסיסה האינטלקטואלית ברפובליקת ויימאר
עדי ערמון
מותו של בנימין הוא סוף אחד מני רבים בעלילת הגסיסה של יהדות אירופה בעת החדשה, או ב"רקוויאם הגרמני", כשם ספרו של עמוס אילון מ‑2004 (הוצאת דביר). אם בואו של משה מנדלסון בשערי העיר ברלין ב‑1743 מסמל פרולוג מלא ציפיות לעידן התבונה וההשכלה, ומבוא לתקוות היהודים להשתלב בחברה הגרמנית, הרי מנוסתה של חנה ארנדט מאותה העיר ב‑1933, עם עליית הנאצים לשלטון, היא אפילוג עגום, שמבטא את התנפצות החלום.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 