עמוס באר התחיל לעבוד במשטרה כמתכנת לפני 33 שנה. עד מהרה התבלט כעובד מוכשר ויוזם, והחל להתקדם בסולם התפקידים. בתפקידו האחרון, שמילא עד פרישתו לפני שלוש שנים, שימש כראש מחלקת יישומים המונה 250 איש, והיה אחראי על התוכנות שפותחו במשטרה כדי לענות על צורכיה - החל בחקירות וכלה במודיעין.
עד כה זה נשמע כסיפור הצלחה סטנדרטי למדי, חוץ מפרט אחד - באר הוא עיוור. הוא היה העיוור הראשון שלמד תכנות במכללת הדסה, כשתכנות עוד נעשה על גבי כרטיסים מנוקבים. בהמשך היה העיוור הראשון במחלקת פיתוח היישומים במשטרה. בדרך נאלץ להבהיר, שוב ושוב, שהעובדה שהוא עיוור אין פירושה שהוא גם אידיוט.
"אנשים לא תמיד מאמינים שמישהו עם מגבלה יכול להיות כאחד האדם. בהתחלה תמיד פונים אליך דרך מישהו אחר - 'תגידו לו שיש קפה על השולחן', גם אם אני נמצא ממש לידם. אנשים כל הזמן שואלים את עצמם: איך אתה יכול להפגין מנהיגות כשאתה מוגבל? איך אתה עונה על מיילים, קורא מסמכים, רואה את החזון קדימה בשביל אנשים רואים?"
למאמר במגזין דה-מרקר , עיתון "הארץ"