אנטוני סטור. תירגם מאנגלית: משה זינגר. הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 200 עמ', 98 שקלים
פרויד על פי אנטוני סטור הוא אמנם ענק שחיבר את כללי הדקדוק והתחביר לכל שיח עכשווי על נפש האדם, אך גם מי שחלק גדול מרעיונותיו, שיטותיו ותובנותיו אינם תקפים בפרספקטיווה עכשווית.
סטור כופר ביומרתו של פרויד לראות בפסיכואנליזה סוג של מדע. הן בשל הכללותיה הגורפות על הטבע האנושי על סמך מדגם קטן של אורגניזמים אנושיים (כמו ההנחה שכל מטופליו של פרויד התנסו בפיתוי מיני בגיל צעיר), והן בגלל שאת הנחותיה של הפסיכואנליזה אי אפשר להפריך או לחזות. בין שאר טעויותיו המוכחות של פרויד, מונה עוד סטור את ההשקפה כי חלומות צופנים תמיד דחפים שדוכאו והודחקו; את הקביעה כי משחק ופנטסיה הם אמצעים להגשמת משאלות ובריחה מן המציאות; שלא לדבר על הניסיונות ליישם את עקרונות הפסיכואנליזה בתחומים כמו אנתרופולוגיה, דת ואמנות, שישכנעו "רק חסיד נלהב ביותר".
סטור גם מטיל ספק בכישוריו התראפויטים של פרויד, שהתגאה תמיד בהצלחתו עם "איש הזאבים": כינויו של רוסי עשיר שטופל שנים רבות בשל התקפי דיכאון, והוגדר על ידי פרויד "כאדם שנתרפא". בראיונות שהעניק בערוב ימיו, סיפר "איש הזאבים" כי כל מצוקותיו נותרו בעינן, מה שמביא את סטור לקבוע בהנאה לא מוסתרת כי גם "המטופל המפורסם ביותר של פרויד הוא לאו דווקא פרסומת טובה לפסיכואנליזה" (מה שמזכיר את האיש שנשאל אחרי 20 שנות טיפול אם נרפא ממצוקותיו, וענה כי עכשיו הוא יודע למה הוא סובל).
גם ברמה האישית מתגלה פרויד של סטור כאיש רב סתירות - אדם אנושי, אנושי מדי. מצד אחד, קשוב ורגיש לכל שריטת נשמה נסתרת. מצד שני, חסר יכולת לשאת ביקורת או מתנגדים, שסטייתם מ"הדת הרשמית" הפכה אותם מיד לאויבי נפש פסיכוטיים או נוירוטיים; עיין ערך אדלר, יונג ואחרים.
לסקירה בעיתון "הארץ" - מוסף הספרים
פרויד: מבוא ביקורתי קצר
פרויד: מבוא ביקורתי קצר / אנטוני סטור