הם בריאים, יציבים, מנוסים ורוצים מאוד לעבוד ,אבל שוק העבודה הישראלי דוחה עובדים מבוגרים . המומחים מזהירים מההשלכות הנפשיות והכלכליות של התופעה על הגמלאים ועל המשק כולו . הפתרון, הם אומרים, טמון בשינוי תפישה כללי: העובדים יפתחו כמה קריירות במהלך חייהם, המעסיקים יימנעו מאפלייה והממשלה תפעיל תוכנית אסטרטגית לקידום העניין .
מאת: הילה ויסברג
"בגילאי 50-80 אנשים חווים מחזור חיים שני. לפיכך, נשיא המדינה, שמעון פרס, עוד לא הגיע לגיל זקנה. ב-1942 יצחק שדה, אז רמטכ"ל 'ההגנה', כונה 'הזקן' והוא בן 52. שר הביטחון אהוד ברק בן 70, ואף אחד לא קורא לו 'זקן'. כל האקסיומות של הפסיכולוגיה התעסוקתית לא רלוונטיות יותר. מקצועות משתנים, קריירות מתחלפות - ולכן עובדים צריכים ללמוד כל הזמן מיומנויות ותחומים חדשים, מתוך נקודת מוצא שלא יחסר להם זמן".
הרצון של מבוגרים לעבוד אחרי גיל הפנסיה (ובוודאי שלפניו) אינו מיתרגם למספרים. מנתוני הלמ"ס עולה כי רק 30% מבני ה-65 פלוס בישראל השתתפו בשוק העבודה ב-2011, לעומת 81% בקבוצת הגיל 45-54 - כלומר, מבוגרים רוצים לעבוד, אך המעסיקים מתעניינים בהם הרבה פחות.
"אולי בקרוב נחיה עד 120, אבל שוק העבודה ממשיך לסגוד לנעורים", אומרת ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה לחקר החברה הישראלית. "הם מייצגים דבר מושך ורענן, בעוד שיש הרבה עבודות שהניסיון והיציבות טובים להן. אנשים מבוגרים שסיימו עם גידול הילדים פנויים לעבוד יותר. התובנות האלה עוד לא מחלחלות מספיק לעומק".
למאמר בעיתון "הארץ" - דה-מרקר
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 